מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
מבאר מ"ט נמלכים בסנהדרין
ברכות ג ע"ב
בגמ' מיד יועצים באחיתופל ונמלכים בסנהדרין ושואלים באורים ותומים וכו'. ויל"ע מ"ט נמלכו בסנהדרין ולא שאלו תיכף לאורים ותומים, דכיון שהיה להם או"ת מה הוצרכו להימלך בסנהדרין.
וי"ל דיעוי' ברש"י שכ' ונמלכין בסנהדרין, נוטלין מהם רשות כדי שיתפללו עליהם יעו"ש. וא"כ היינו טעמא ד"נמלכו" עמהם דעי"ז "יתפללו" עליהם הסנהדרין שהיו גדולי וזקני הדור ועי"ז גופא ישתנה תשובת האו"ת לטובה שיאמר להם שיצאו למלחמה עם העכו"ם, דרק ע"י תפילתם יהיה להם מספיק "זכויות" בשביל לצאת למלחמה, ולולי ש"נמלכו" עמהם לא היו מתפללים עליהם רק היו שואלים באו"ת והיו נענים שלא לצאת למלחמה, ולכן י"ל דנמלכים עמהם ודו"ק. [ויעוי' בבה"ט ובמשנ"ב (בסימן קי' ס"ק כח') שכ' בשם ה"עטרת זקנים" דנוהגים ליטול רשות מהגדולים ומתברכים כשהולכים לדרך, ויש לזה סמך מרש"י הכא בברכות דנטלו רשות וכו', עכ"ד יעו"ש].
ועוד יל"פ, עפי"ד התוס' ברפ"ז דגיטין (סח.) שכ' בד"ה זיל וכו' בזה"ל, כי לא רצו לשאול באורים ותומים כשיכולים לשאול ע"י דבר אחר, עכ"ל יעו"ש. וא"כ י"ל דלכן לא שאלו תיכף לאורים ותומים, דשמא כשימלכו בסנהדרין יאמרו להם שלא לצאת למלחמה, דרק כשאומרים לצאת למלחמה ה"ה מתפללים עליהם שיצליחו, ולזה אין שואלים תיכף לאו"ת דאפשר שיענו בשלילה ועדיף שיענו בשלילה ע"י הסנהדרין, וכש"כ תוס' הנ"ל דכשאפשר לשאול ע"י דבר אחר עדיף, כדי לא להזדקק ל"נס", דהאו"ת ודאי לא היה דבר "טבעי" כ"א ע"ד נס ולכן עדיף שלא להיזקק ל"מעשה ניסים", והבן בס"ד.
וה"נ מבואר בפ"ח דיבמות (עח:) גבי דוד המלך ע"ה דכ' ויהי רעב בימי דוד שלוש שנים שנה אחר שנה, שנה ראשונה אמר להם שמא עובדי עכו"ם יש בכם דכ' ועבדתם וגו' בדקו ולא מצאו, שניה אמר להם שמא עוברי עבירה יש בכם וכו', שלישית אמר להם שמא פוסקי צדקה ברבים יש בכם ואין נותנין וכו', מיד ויבקש דוד את פני ה', מאי היא, אמר ריש לקיש ששאל באורים ותומים וכו' ע"ש. והיינו שלא שאל דהע"ה באו"ת אלא לאחר ג' שנים, וה"ט כש"כ תוס' בגיטין, וכש"נ. וכן יעוי' ברש"ש ביבמות (ס:) גבי "הציץ" דנחשב לנס ואין להעביר לפניו לבודקו כשאפשר לבודקו ולברר הדבר ע"י דבר אחר יעו"ש. וה"ט כש"נ שאין ראוי לסמוך על "מעשה ניסים".
