מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם אסכרה הוי המיתה הקשה ביותר ומתי נענשים בזה
ברכות ח ע"א
תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנא' למות תוצאות, תוצאות בגימטריא הכי הוו, קשה שבכולן אסכרה, ניחא שבכולן נשיקה וכו'.
[א]
ובזה יל"פ לדאיתא בפ"ב דשבת (לג סע"א) דבעוון לשה"ר נענשים באסכרה, ויעו"ש בע"ב דכ' דכשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היה שם ר' יהודה ור' אלעזר בר"י ור' שמעון נשאלה שאלה זו בפניהם, אסכרה מפני מה מתחלת בבני מעיים וגומרת בפה, נענה ר"י ב"ר אלעאי ראש המדברים בכל מקום ואמר אע"פ שכליות יועצות ולב מבין ולשון מחתך, פה גומר וכו', ופירש"י פה גומר, לשה"ר, והוא בא על כך לפיכך מתחיל במעיים ומסיים בפה שהלב מבין לספר לשה"ר וכו' עכ"ל יעו"ש. אולם נר' עוד הבי' בזה, דאי' בפ"ק דיומא (ט:) דשקולה שנאת חנם כנגד ג' עבירות חמורות ע"ז ג"ע ושפ"ד ולכן נחרב ביהמ"ק השני וכו' ע"ש, והיינו לשה"ר וכש"כ מרן ה"חפץ חיים" בספרו, וה"נ איתא בפ"ג דערכין (טו:) דתנא דבי ר' ישמעאל כל המספר לשה"ר מגדיל עונות כנגד ג' עבירות חמורות יעו"ש, וכ"ה ברמב"ם בפ"ז דדעות ה"ג דלשה"ר שקול כנגד כולם יעו"ש, וא"כ שפיר נענש המספר לשה"ר ב"אסכרה", דהוי מידה כנגד מידה, דמדחטא בעוון החמור ביותר ע"כ נענש במיתה החמורה ביותר, ובנוסף לדא"ר יהודה בר"א דהוי מידה כ"מ דמדחטא בפה ובגרון ע"כ נענש שם ג"כ, והבן בס"ד.
וכן יעוי' בסוטה (לה.) גבי המרגלים שכ' וימותו האנשים מוציאי "דיבת הארץ" רעה במגפה וכו', ור' נחמן בר יצחק אמר שבאסכרה מתו יעו"ש, והוא כמבואר בפ"ב דשבת שם דהמספר לשה"ר מיתתו באסכרה, וכדפירש"י שם. וכן יעוי' ביבמות (סב:) דשנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבא וכולם מתו בפרק א' מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, אר"ח בר אבא וכו' כולם מתו מיתה רעה, מאי היא א"ר נחמן אסכרה, ויעו"ש בח"א מהרש"א שכ' דאפשר דכל א' דיבר לשה"ר והיה מספר בגנות חבירו, וע"ז נענשים באסכרה וכדאמרי' בפ"ב דשבת וכו', עכ"ד יעו"ש. וא"כ הוי ממש מידה כ"מ, וכש"נ בס"ד. אולם צ"ע לפי"ד המהרש"א א"כ מהו שכ' בגמ' שם דמתו על שלא נהגו כבוד זה בזה, הא יותר הו"ל למימר דה"ט מדסיפרו לשה"ר ולא רק שלא נהגו וכו', אולם מאידך יל"ע מ"ט אכן נענשו כ"כ שמתו ב"אסכרה", וצ"ע בזה. וה"נ יל"פ בדא"ר שמעון בשבת שם דאסכרה מגיעה בעון ביטול תורה, דג"כ הוי עון ששקול כנגד כולם, וכדכ' במשנה ברפ"ק דפאה דת"ת כנגד כולם, וא"כ מסתבר דכשם שמצות עסק ולימוד תורה חשובה כנגד כל המצות דה"נ עון "ביטולה" שקולה כנגד כולם, וא"כ שפיר נענשים ע"ז באסכרה דהוי המיתה הקשה "ביותר".
[ב]
אולם יל"ע בדא"ר אלעזר ב"ר יוסי שם דאסכרה מגיעה בפה בעון שאוכלים בה דברים שאינם מתוקנים, ופירש"י מעושרים, שהטבל במיתה בידי שמים כדיליף באלו הן הנשרפין בסנהדרין (פג.), עכ"ל ע"ש. דנהי דהוי מידה כנגד מידה ששניהם בפה, מ"מ מ"ט יענש על עוון זה שאינה החמורה "ביותר" במיתה הקשה "ביותר", וצ"ע. וה"נ יל"ע בדאיתא בפ"ג דכתובות (ל:) ובפ"ק דסוטה (ח:) ובסנהדרין (לז:) דא"ר יוסף מיום שחרב ביהמ"ק אע"פ שבטלו סנהדרין דין ד' מיתות לא בטלו, מי שנתחייב סקילה נופל מן הגג וכו', ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי יעו"ש, ופירש"י בסרונכי, אסכרא והוא בגרון ע"ש, והיינו מידה כנגד מידה דכיון שדינו ליענש ב"חנק" דהוי ב"גרון" על כן נענש באסכרה דג"כ הוי "בגרון".
אולם יל"ע דמאידך חנק הוי המיתה הקלה ביותר מכל הד' מיתות ב"ד לדעת רבנן כמבואר בר"פ ד' מיתות בסנהדרין (מט:) במ' יעו"ש, וכ"ה ברמב"ם בפי"ד דסנהדרין ה"ד יעו"ש, ואף לר"ש דס"ל שם דחנק חמור מסייף מ"מ ס"ל דסקילה ושריפה חמורים יותר, וא"כ מ"ט נענש במיתה החמורה ביותר ד"אסכרה" הא אין דינו ליענש במיתה החמורה ביותר. וה"נ יל"ע בדאיתא בפ"י דפסחים (קה.) דתנא משמיה דר' עקיבא כל הטועם קודם שיבדיל מיתתו ב"אסכרה", ויעו"ש בתוד"ה לא קפדי שכ' דהוי מידה כ"מ דהוא משביע "גרונו" יחנק בגרונו, ואסכרה במקום חנק כדאמרי' מי שנתחייב חנק וכו' מת בסרונכי והיינו אסכרה, עכ"ד ע"ש. אך מאידך יל"ע מ"ט נענש כולי האי דנהי דכל העובר על דברי חכמים "חייב מיתה", מ"מ הא ליכא מיתת ב"ד על האוכל לפני הבדלה ואינו שייך כלל לעבירות "החמורות" וא"כ מ"ט נענש במיתה הקשה ביותר.
וה"נ יל"ע בדאי' בספ"ד דמעילה (יז:) בעובדא דר' אלעזר ב"ר יוסי ורשב"י דכשהיו מהלכים בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם מנין לדם השרץ וכו' עיקם ר"א ב"ר יוסי פיו ואמר וכו', וכ' ברבינו גרשום בזה"ל, עקם פיו וכו' ואעפ"כ הרגיש בו רשב"י ואמר לו מעקימת שפתיך, ראיתי שהשבת תשובה וכו' אבל הואיל והוריתה הלכה לפני ענשו וקי"ל דנפל בחולי "אסכרה" והיה יושב בספינה וכו', עכ"ל יעו"ש. וכן יעו"ש בתוד"ה אל יחזור שכ' כן בשם ירושלמי דאחזתו "אסכרה" וכו' ע"ש. [ואגב מבואר דהאיסור להורות "הלכה" לפני רבו הוי אף כשאינו "למעשה" כלל, דהא דנו שם רק מה "המקור" דדם שרץ טמא, ודו"ק. אכן בתוס' בד"ה עקם וכו' נר' דלא ס"ל הכי, יעו"ש ודו"ק, ועמש"כ בחי' בעירובין (סג.) בזה]. וי"ל דג"כ הוי מידה כ"מ דכיון שחטא בפיו ובגרונו בדהורה הלכה לפני רבו רשב"י ע"כ נענש בזה. אולם מאידך צ"ע כנ"ל מ"ט נענש כולי האי אינו העבירה החמורה "ביותר" להורות לפני רבו. וה"נ יל"ע בדאיתא בספ"ב דנדה (כ.) דר' ישמעאל ב"ר יוסי קילל באסכרה לכל מאן דיבדוק דם נדה ע"פ אדמה יבשה יעו"ש, וי"ל דהוי מידה כ"מ על שמורה החכם "בפיו" ע"פ בדיקה כזאת דע"ז יענש באסכרה דהוי "בפה". אך מאידך יל"ע כנ"ל הא עוון נידה אינה חמורה "ביותר" כ"א עוון ד"עבודה זרה" ולא יהיה חמור מן הבא על אשת איש דמיתתו רק ב"חנק" דהוי הקל ביותר ומ"ט א"כ קילל ר"י בר יוסי ב"אסכרה".
[ג]
אמנם י"ל בזה דאיכא "דרגות" במיתת האסכרה, ולא כל המת עי"ז הוי מיתה הקשה ביותר, ומש"כ בגמ' הכא דהקשה ביותר הוי אסכרה אין הכוונה שכל המת בזה תמיד הוי כן אלא שהקשה שבאסכרה הוי הקשה ביותר אך פעמים הרבה אינו כן. וא"כ י"ל דמי שנתחייב חנק שנענש באסכרה אינו לוקה בזה באופן היותר קשה אלא באופן קל יותר, וכן האוכל לפני הבדלה, והמורה על דם נידה ע"פ בדיקת אדמה יבשה, וכן ר"א ב"ר יוסי שנענש בזה על שהורה לפני רבו כולהו לא הוי באופן היותר קשה ששייך במיתתו, וא"כ לק"מ.
ועוד אשכחן למיתת "אסכרה" בש"ס, לקמן בפ"ו (מ.) דכ' אר"מ א"ר יוחנן הרגיל בעדשים א' לשלושים יום מונע אסכרה מתוך ביתו וכו' ע"ש, וכן בתענית (יט:) דעל כל הצרות אין מתריעין אלא וכו' ועל אסכרא כל זמן שהיא ממיתה יעו"ש, וכן שם לעיל פ"ק (ה:) ברד"ה והאמר מר, במו"ק וכו' במסכת שמחות (פ"ג) מפרש מת בכך שנים זו היא מיתת כרת, בכך וכך זו היא מיתת אסכרה, עכ"ל רש"י ע"ש [אך לפנינו במס' שמחות לא הוזכר ל"אסכרה" ע"ש ויל"ע].
והנה יעוי' בפדר"א (פרק ל') דכ' דהלך ישמעאל והשליך עצמו תחת חרולי המדבר (קוצים) ואמר רבון העולמים אם יש לפניך רצון להשקות אותי השקני מים ואם לא תצא נפשי בצמא כי משונה היא מיתת הצמא וקשה מכל המיתות, ושמע הקב"ה תפילתו וכו', עכ"ל הפדר"א יעו"ש. ומשמע שקשה אף יותר מאסכרה, ודלא כהגמ' הכא, ויל"ע. וצ"ל דהוי פלוגתא דהגמ' דידן והפדר"א.
