סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אוכל, למעוטי ספיחי סטים וקוצה – פואת הצבעים

 

"מתניתין: כל שחייב בפאה חייב במעשרות, ויש שחייב במעשרות ואינו חייב בפאה. גמרא: לאתויי מאי? לאתויי תאנה, וירק שאינו חייב בפאה. דתנן, כלל אמרו בפאה: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידולו מן הארץ, ולקיטתו כאחד, ומכניסו לקיום חייב בפאה. אוכל למעוטי ספיחי סטים וקוצה, ונשמר למעוטי הפקר וגידולו מן הארץ למעוטי כמהים ופטריות וכו'" (נידה, נ ע"א).

 

שם עברי: פואת הצבעים   שם באנגלית: Dyer's Madder   שם מדעי: Rubia tinctorium

שם נרדף במקורות: קוצה    שמות בשפות אחרות: ערבית - פווה


נושא מרכזי לעיון: מהי הקוצה ומה היה השימוש בה?
 
 

הקוצה כפואה

הגמרא מדייקת מתוך דברי המשנה (פאה, פ"א מ"ד) שאין חובת פאה בספיחי סטים וקוצה (בכתב"י נכתב גם קוצים) משום שהם אינם אוכל אלא משמשים לצביעה. מצאנו כאן ברש"י: "למעוטי ספיחי סטים וקוצה - דאין אוכל אלא מין צבע". זיהויה של הקוצה נתון לויכוח ונפתח בזיהויו של בעל "הערוך" (ערך "קצה"): "... וקוצה היא פואה ומפורש במקומו ובלעז רויי"א". לעז זה מפורש כצמח פואת הצבעים ששמו הלטיני הוא Rubia. בפירוש הריבמ"ץ (שביעית, פ"ה מ"ד) אנו מוצאים: "וכן פואה של עידית - פירוש פואה של שדה שמינה, פירוש רויא דימיסטיקא". "רויא דימיסטיקא" הואrobbia domestico שהוא השם העממי של פואת הצבעים (domestic = מבויית). באופן זה מפרש גם רש"י בשבת (סח, ע"א): "סטיס - ווישד"א, קוצה - וורנצ"א". בצרפתית עתיקה שמה של הפואה הוא (1) Warance ואילו בצרפתית בת זמננו היא נקראת garance. בשבת (סו ע"ב) הוא מפרש: "קשרי פואה - גרנצ"א. קושרים בקשרים, ותולין בצואר לרפואה, ולא ידעתי לאיזה חולי". יש להעיר שדברי רש"י נראים, לכאורה, סותרים זה את זה משום שכאן (בנידה) פירש "קוצה – גויטר"א" (צ"ל גישד"א (gesde) שהוא האיסטיס).

הפואה (קוצה) שימשה כמקור לצבע כפי שאנו לומדים מכמה הלכות המובאות במשנה. לגבי איסור הוצאה בשבת למדנו: "... קליפי אגוזים קליפי רמונים אסטיס ופואה, כדי לצבוע בהן בגד קטן בסבכה וכו'" (שבת, פ"ט מ"ה). "כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס ופואה לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו" (מגילה פ"ד מ"ז). בתוספתא (פרה (צוקרמאנדל) פ"ט הלכה ז'): "מי חטאת שנשתנו מראיהן מחמת עצמן כשר, מחמת עשן או שנפל לתוכו סטיס קוץ ופואה פסול וכו'". ייתכן וזיהוי הקוצה כפואה נבע מכך שהצמד "אסטיס וקוצה" נתפס כמקביל ל"אסטיס ופואה". בפני זיהוי זה עומדים כמה קשיים. בתוספתא (פרה, שם) נמנה בין האסטיס והפואה גם ה"קוץ" שהוא אולי הקוצה. במשנה בשביעית (פ"ז) מופיעים הקוצה והפואה בשתי משניות עוקבות בהקשרים שונים: "כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור ואיזה זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה ... וממין הצובעים ספיחי איסטיס וקוצה יש להם שביעית ולדמיהן שביעית יש להם ביעור ולדמיהן ביעור" (מ"א). "ועוד כלל אחר אמרו כל שאינו מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעין ומתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית אין לו ביעור ואין לדמיו ביעור אי זהו עקר הלוף השוטה ועקר הדנדנה ... וממין הצובעים הפואה והרכפא יש להם שביעית וכו'" (מ"ב).
 

    
 פואת הצבעים - שיח         צילם: H. Zell    פואת הצבעים - פריחה         צילם: H. Zell

 

    
פואת הצבעים - מקטעי השורש חומר הגלם לצבע      
צילם:  Photo copyright Henriette Kress
   פואה מצויה - פירות

 
הקוצה כקורטם

זיהוי שונה לקוצה מובא בפירוש המשניות לרמב"ם (שם): "וקוצה - ממיני הצובעין פירשוהו קצת מפרשים "אלעצפר". לגבי הפואה כתב: "הפואה - אלפוה. כך פירש גם רע"ב: "וקוצה - מין ממיני הצבעים. יש אומרים שהוא אלעצפו"ר בערבי". על פי ה"יש אומרים" המובא ב"ערוך" (ערך "אסטס") הרי שאלעצפר הוא הקורטם הנקרא בלשון המשנה "אסטיס":

"... פירוש אסטס אינדיק"ו ובלשון ערבי וניל ובלשון ארמי מוריקא. פירוש אחר: הוא ורד של קורטמי ולו שם אחר בלשון הקדש חלות חריע ובלשון ארמי מוריקא ובלשון ערבי ערצפור וצובעין בו בגד פשתן ובגד עמר גפנא לכלות בבית חופתן".

ייתכן ומקור הפירושים הסותרים ברש"י הוא השענות על שני פירושי "הערוך". מחד גיסא "הערוך" זיהה את הקוצה כפואה ומכאן דברי רש"י בשבת (סח ע"א). מאידך גיסא בפירושו השני זיהה "הערוך" את האיסטיס עם הקורטם ומכאן נובע פירוש רש"י בנידה המזהה את הקוצה עם האסטיס. ביטוי מפורש לזהות בין קוצה וקורטם אנו מוצאים בדברי אישתורי הפרחי (עמ' תרסא) (2): "וקוצה אלעצפר וצבעו אדמוני – והוא פרח זרע אלקרטום ודומה לשערות הזעפרן. ובארץ כנען ראיתי שנותנין אותו בתבשיל במקום זעפרן" . על הקורטם הנקרא גם חריע ראו במאמר "האי ריאה דדמיא ככשותא, וכמוריקא".

     
קורטם הצבעים - תפרחת
 
  קורטם הצבעים - עלי כותרת יבשים צילם: ExplicitImplicity


 


(1) על פי הרב קוהוט ב"ערוך השלם" ערך "קצה".
(2) מתוך: חיים צבי אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 71).
 


 

לעיון נוסף:

"פואה הצבעים" ו"קורטם מכחיל" באתר צמח השדה. 

 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר