מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה
ברכות סב ע"ב
ר' אלעזר על לבית הכסא, אתא ההוא פרסאה דחקיה, קם ר"א ונפק, אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה וכו', ופירש"י נחש וכו' ע"ש. ויל"ע מ"ט נענש ע"ז ההוא פרסי דוקא ע"י נחש. וי"ל דה"ט מדעונשו דהמזלזל בתלמידי חכמים הוי ע"י נחש, וכבשבת (קי.) דההוא בר קשיא [ממונה למלך, וישראל היה, רש"י] דפומפדיתא דטרקיה נחש הוה תליסר וכו', אמר להו אביי דילמא חיויא [נחש] דרבנן טרקיה דלית ליה אסותא [שעבר על נידוי חכמים ונחש הנושכו על כך אין לו רפואה לפיכך לא נמצא לו רפואה, רש"י] דכ' ופורץ גדר ישכנו נחש, אמרו ליה אין רבי דכי נח נפשיה וכו' טרקיה חיויא ומית וכו' יעו"ש. וכן יעוי' בעירובין (סג.) דא"ר יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש יעו"ש, וה"ט כנ"ל שבזה מזלזל בת"ח דעונשו "נחש". וזהו דנענש הכא הפרסי ע"י נחש שזלזל טובא בר' אלעזר בדדחקו מבית הכסא, ויעוי' בנדה (כ:) שהיה ר"א מרא דארעא דישראל, והבן.
