דיוק וחידוש ברש"י

מסכת ברכות דף ו

עמוד א

רש"י ד"ה כי כסלא לאוגיא – כשורת חפירה וכו' עס"ה:
רש"י מביא שני מקורות הראשון ממסכת מועד קטן ששם נאמר גבי הלכות שביעית אין עושים אוגיות לגפנים , שזה למעשה החפירה שסביב הגפן הנטוע המיועדת להשקיה ומסביב יש תל מוגבה והוא נקרא כסלא וזה הוא התל שמקיף את האוגיא , ורש"י מביא מקור נוסף שאת אותו מקור מביא גם תוס ממסכת נדרים ששם נאמר הדין אוגיא להוי פאה , וזה מדבר על הערוגה עצמה שנקראת אוגיא , וצ"ל מדוע רש"י הוסיף מקור נוסף שלכאורה אינו מוסיף כלום על מקורו הראשון שממנו אפילו אפשר להבין יותר טוב את משמעות המילה כסלא שג"כ מרמזת לדבר עגול (כך מובא בספרים שכסליו נקרא ע"ש מזל הקשת שהוא עגול) וגם בדרך ירמוז שישראל נמשלו לגפן ומסביבם נמצאים המזיקים, ונראה לתרץ דמאחר דהמקור הראשון הוא מלשון המשנה בלשון הקודש "אין עושים אוגיות לגפנים" וכאן מופיע המילה אוגיא בצירוף המשפט בארמית בלישנא דגמרא "כי כסלא לאוגיא", וע"כ הביא רש"י מקור נוסף בלישנא דגמרא בארמית "הדין אוגיא להוי פאה" וזה יהיה ראיה שמדובר על אותו אוגיא הן בלשון המישנא והן בלישנא דגמרא.

רש"י ד"ה מה כתיב בהו – בשלמא בתפילין דידן כתיב שמע והיה אם שמע קדש לי כל בכור והיה כי יבאך פרשיות שנצטוו וכו' עס"ה:
סדר הפרשיות ברש"י דורש הסבר דהרי סדר הפרשיות וכן סדר כתיבתן הוא א. קדש ב. והיה כי יבאך ג. שמע ד. והיה אם שמע, ומדוע רש"י שינה ונראה דמאחר וההקבלה הראשונה שמביאה הגמרא היא לפרשת שמע ישראל --- אחד = דאצל קוב"ה כתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד, וזו גם ההקבלה העיקרית בין תפילין שלנו לתפילין של קוב"ה, כמו שנאמר בהמשך בגמרא אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם וכו'.רש"י ד"ה מה כתיב בהו – בשלמא בתפילין דידן כתיב שמע והיה אם שמע קדש לי כל בכור והיה כי יבאך פרשיות שנצטוו וכו' עס"ה.
 

עמוד ב

רש"י ד"ה אלקי אברהם – שקבע מקום: בעזרו – כדרך שעזר לאברהם אבינו:
רש"י לכאורה מסביר שהעזרה של הקב"ה היא באותה דרך ואופן שהקב"ה עזר לאברהם אבינו, וצריכים להבין מה היא הדרך הזאת ? ומה היחודיות של התפילה במקום הקבוע שמיוחסת לאברהם אבינו שמזכה אותו בעזרה מיוחדת מהקב"ה, ונראה להסביר שתפילה הנאמרת כבקשה לענין מסוים, הנגרם או ע”י המקום או ע”י הזמן, או תפילה המלווית בדרישה – הרי היא כתפילה הנובעת מרגש גאווה כאדם האומר מגיע לי, (או שנראהכמבקש עזרה בדרך שהוא רוצה או מבין ) משא"כ תפילה הנאמרת תמיד במקום קבוע ואינה קשורה לכלום הרי היא תפילה אמיתית והיא תיענה לפי רצון הא-ל דהרי תפילה זו שאמרה בפסוק זה אל המקום אשר עמד שם בראשונה , באה מיד לאחר תפילותיו ותחנוניו של אברהם אבינו ע"ה למען הצלת סדום , שלא נענו, וע"כ שב אברהם להתפלל בצורה נקיה ואמיתית ואז הקב"ה עוזרו בדרך של חסד בדרך המובנת לו יתברך.

רש"י ד"ה אחורי בית הכנסת – כל פתחי בית הכנסת היו במזרח וכו' מעין מקדש ומשכן, פניהם למערב ואחוריהם למזרח, והמתפלל אחורי בית הכנסת ואינו מחזיר פניו לבית הכנסת וכו עס"ה :
עיין בתוד"ה אחורי וכו' שמקשה על רש"י שאדרבא כשמתפלל אחורי בית הכנסת (ולמד ברש"י שכוונתו מאחורי חזית בית הכנסת (בצד ארון הקודש)) ומתפלל לכיוון בית הכנסת, יוצא שמתפלל לכיוון ההפוך מהמתפללים ומחזי ככופר שמתפלל לרשות אחרת, וע"כ תוס למד שאחורי בית הכנסת הכוונה בצד הפתח , ואם לא יתפלל לאותו כיוון של המתפללים מאחר שלא מקפיד היות ונמצא מבחוץ אזי הוא ככופר וכו' ועיין מהרש"א ועוד ספרים שמנסים לאחד את רש"י ותוס' שגם רש"י כך למד, וישנם כאלו המיישבים בתיקון גירסאות, ונראה לי להציע פשט ברש"י שאכן רש"י מתכוין לעומד מאחורי חזית בית הכנסת ומתפלל לכיוון ארון הקודש לכאורה אף שיוצא שמתפלל לכיוון ההפוך מכל המתפללים שנמצאים בתוך בית הכנסת כי רש"י סבר שבחו"ל מתפללים תמיד לכיוון מזרח ולא משנה מה היחס לארץ ישראל, מפני שאי אפשר לכוין מתי המזרח הוא באמת מזרח - לכיוון מקום השכינה, ומתי לא, וכך גם רש"י לשיטתו בדף ה: ד"ה צפון לדרום וכו' ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב וכו וע"כ שם ההעדפה מחמת הספק לשים את המיטה בין צפון לדרום , וע"כ היו בונים את בית הכנסת כעין המקדש, וזה על מנת שבמחשבתם יתפללו לכיוון המקדש, ושהתפילות יעלו דרך המקדש והיות ובארץ ישראל המתפלל ליד בית המקדש, אם נמצא בצד מערב שלו, יתפלל לכיוון מזרח, ואם נמצא בצד מזרח יתפלל לכיוון מערב, ויתכן ויעמדו שניים בקרבת מקום משני צידי המקדש וכל אחד מתפלל לכיוון הפוך, ובכל זאת אין זה נראה כשתי רשויות, ועיין עוד בברכות דף סא: שיש מקום לחלק בין ארץ ישראל לחו"ל ואולי זאת הייתה שיטת רש"י להלכה.
מצו"ב ציור להבנת הבעייתיות שבצדדים מזרח ומערב לקביעת מקום השכינה ביחס לכדור הארץ ולתפילה:

רש"י ד"ה בשביל זה – שיברא זה:
מדייק רש"י בהסברו שיברא זה, כי הרי האדם נברא לאחר בריאת העולם, וע"כ מסביר שהעולם הוכן בשביל שיברא האדם.