סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

ליטאיות או חסידות?

ברכות ג ע"א

 
"תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד שסיימתי תפלתי.
לאחר שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך, רבי! ואמרתי לו: שלום עליך, רבי ומורי! ואמר לי: בני, מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. ואמר לי: היה לך להתפלל בדרך!
ואמרתי לו: מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים.
ואמר לי: היה לך להתפלל תפלה קצרה.
באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה, ולמדתי שמתפללין בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך - מתפלל תפלה קצרה.

ואמר לי: בני, מה קול שמעת בחורבה זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי ראשך, לא שעה זו בלבד אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך...".

הרב מרדכי אליהו היה אוהב להזכיר את המילתא דבדיחותא אודות החסיד והליטאי שלמדו את הגמרא: "אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל, בשעה שיושב ועוסק בתורה - כל עוף שפורח עליו מיד נשרף" (מסכתות סוכה דף כח ע"א; ובבא בתרא דף קלד ע"א). החסיד כדרכו התלהב מעוצם קדושתו של יונתן בן עוזיאל. ואילו הליטוואק נשא ונתן - האם קיים חיוב תשלומין לבעל העוף מדינא דגרמי...

פעם כשהמתננו בפתח דלת בית הרב לפני השיעור בגמרא בליל שבת, נשען אחד התלמידים בטעות על המתג והאור כבה. בכניסתו שאל את הרב מה עליו לעשות לתיקון. אמר לו הרב שידאג להתקין מגן למתג למניעת כיבויו בשבת. כיון שאותו תלמיד שהיה בעל בית עמיד התחיל לגמגם אודות מחיר העלות, אמר לו הרב: אתה ליטאי אתה, וסיפר את הסיפור הנ"ל והפטיר, הליטאי חושב על הכסף... (ברכה לא פשוטה לס"ט... ). מיד קיבל עליו הגביר בשמחה את התיקון.

בפעם אחרת שאלתי את הרב איזו שיטה עדיפה, שיטת החסיד או הליטאי?
ענה הוא ששתי השיטות נצרכות.
עניתי שמצאתי ראיה לכך בסוגייתנו מדברי אליהו הנביא. ומבואר גם שהליטאיות קודמת לחסידות. קודם הלכה: היה לך להתפלל וכו', ורק אחר כך אגדה: מה קול שמעת בחורבה זו.

ועתה החל מחזור חדש של הדף היומי, ואמרו: (מסכת חגיגה דף ג ע"א) "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש".
באותו דף – דף ג, אך בעמוד ב', מבואר שֶׁקְּדָמוֹ דוד המלך לאליהו.
"רב אשי אמר: עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות".
מנין שעד חצות דוקא בתורה, ואחר חצות בשירות ותשבחות?
לשון הפסוק הראשון: (תהלים קיט, קמז) קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.
בתחילת הלילה (קדמתי) – לדברך יחלתי – תורה.
ואילו לשון הפסוק השני: (תהלים קיט, סב) חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.
אחר חצות – להודות בתשבחות ובשירות.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר