קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת – לרבי אליעזר
ברכות ג ע"ב
"תנו רבנן: ארבע משמרות הוי הלילה, דברי רבי. רבי נתן אומר: שלש...
מאי טעמיה דרבי? - אמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: כתוב אחד אומר (תהלים קיט, סב) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך, וכתוב אחד אומר: (תהלים קיט, קמח) קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת, הא כיצד? - ארבע משמרות הוי הלילה.
ורבי נתן? סבר לה כרבי יהושע, דתנן: רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות: שית דליליא ותרתי דיממא, הוו להו שתי משמרות.
רב אשי אמר: משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו".
לתירוץ הראשון שבגמרא, קשה, מה יסבור רבי אליעזר עצמו? הרי רבי אליעזר הוא החולק על רבי יהושע, ובמפורש אמרו לעיל בעמוד א' "רבי אליעזר אומר: שלש משמרות הוי הלילה", כלומר שסובר כרבי נתן ולא כרבי. והיה לגמרא לומר כך: "מתקיף לה רב אשי: וליטעמיך, רבי אליעזר דאית ליה ג' משמרות הוי הלילה, מאי קסבר? אלא אמר רב אשי: משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו".
שלוש תשובות בדבר:
א. אמנם מודה התרצן הראשון שרבי אליעזר יסבור כרב אשי. והוא לא בא אלא להעמיד את דברי רבי נתן כפשוטו שהמדובר הוא במשמרות שלימות.
ב. רבי אליעזר לשיטתו שלא היה דורש פסוקים אלא לומדם כפשוטם (מסכתות סנהדרין דף קו ע"א; ובכורות דף ה ע"ב). והוא יבאר את הפסוק קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת כפירוש האבן עזרא – שהיה דוד משבח קודם לכל אשמורה ואשמורה.
ג. דברי הגמרא "סבר לה כרבי יהושע... דרך מלכים לעמוד בשלש שעות" פירושם שרבי נתן סובר כרבי יהושע שדרך מלכים לעמוד בשלש שעות. את נוהג בני המלכים הזה למדנו מדברי רבי יהושע. אולם גם רבי אליעזר בודאי מסכים שהמציאות היא כדברי יהושע, לכן ניתן להסביר את דברי דוד המלך על פיהם. מחלוקתו עם רבי יהושע היא רק בכך שלמרות שדרך מלכים לעמוד בשלש שעות, אין זמן קריאת שמע נקבע על פיהם אלא על פי קימת סתם בני אדם.
