הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "חד אמר..."; "ולא עוד אלא"
ברכות ד ע"א
לוי ורבי יצחק: חד אמר: כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד שלש שעות, ואני +תהלים קי"ט+ חצות לילה אקום להודות לך. ואידך: כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה. ולא עוד: אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי, ואומר לו: מפיבשת רבי! יפה דנתי, יפה חייבתי? יפה זכיתי? יפה טהרתי? יפה טמאתי? ולא בושתי..
1.
לגבי החכם השני נאמר "ואידך", ולא כמקובל "וחד אמר". ומדובר בדברי אגדה. אם נסביר את משמעות המושג "חד אמר... וחד אמר..." בכך, שבגלל שאין הכרעה מיהו החכם שאמר במדוייק את אחד ההיגדים ממילא לא נוכל להקשות עליו סתירה מדברי עצמו [אם תהיה סתירה כזאת] הרי שאותה משמעות יש גם בדברי אגדה.
2.
ב"מתיבתא", הערה ג מביא מהספר "ולא עוד אלא" שמשמעות הביטוי "ולא עוד אלא" [- 110 מופעים בש"ס] הוא, שדבר זה לא היה ראוי להיות מאיזו סיבה ואף על פי כן הוא כך. ובסוגייתנו המשמעות היא שדוד המלך לא היה צריך לשאול את מפיבושת בדבר הלכה כי הכלל הוא שהלכה כדוד בכל מקום, והוא בכל זאת שאל את מפי בושת [בסוגייתנו] כדי שיביישנו.
