דיוק וחידוש ברש"י

מסכת ברכות דף יא

עמוד א

רש"י ד"ה  עוסקין במלאכתן וקורין – לקמן מוקמינן לה בפרק שני (טז ע"א):
כוונת רש"י שהגמרא מעמידה את הדין הנ"ל בפרק שני של קר"ש, וזה בדף טז ע"א. 

רש"י ד"ה בשחר מברך שתים וכו' – כדאמר בברכות ירושלמי שבע ברכות הללו על שם שבע ביום הללתיך (תהילים קי"ט):
רש"י מביא כאן טעם מהירושלמי לאמירת שבע הברכות הללו, ומעניין לציין שגם תוס' בתחילת הפרק בדף ב ע"א כשהגמרא מזכירה משנה זו, מביא את הירושלמי הזה, ונראה שרש"י רצה להוסיף עוד על תירוץ הגמ' בדף ב' מדוע משנה זו פותחת בברכות השחר קודם, ורצה להסמיך זאת גם על פסוק וע"כ אמר שזה ע"ש שבע "ביום" הללתיך. (וע"פ הדין גם את ברכות קר"ש של ערבית יוצאים יד"ח כבר מפלג המנחה שעדיין יום).
ועוד אפשר לומר שרש"י רצה לתת משמעות למספרים שהתנא נקט, שיכל לכתוב בשחר מברך יוצר ואהבה לפניה ולאחריה אמת ויציב וכו', וכמו שיש במשניות נוספות שהגמרא מסבירה את הכוונה שבמספר.
 

עמוד ב

רש"י ד"ה וברכו את העם – עם העם:
רש"י ד"ה וברכת כהנים – לברך את העם ובשאר תפלה לא היה להם פנאי ואף זמן קריאת שמע לא הגיע, וכו' עס"ה:
ברש"י הראשון מסביר רש"י את העם = עם העם, הכוונה עם העם כפשוטו, כי אי אפשר לפרש את העם ממש לגבי ברכת אמת ויציב ועבודה, ובד"ה וברכת כהנים כאן אומר רש"י את העם, ועיין בתוד"ה וברכת כהנים, שמסביר שאין זה ברכת כהנים שעושים בעליה לדוכן, כי היא נעשית בשלב מאוחר יותר לאחר הקטרה, ומביא לכך ראיה, וכאן מדובר מוקדם מאוד ועדיין לפני הקטרה, וכפי שרש"י מוסיף ואף לפני זמן קר"ש, ונראה שרש"י גם למד כך, ולכן הדגיש רש"י שכאן הכוונה לברך את העם ולא כברכת כהנים רגילה שהיא ג"כ עם העם (וזה בהיפוך לרש"י הקודם)וכמו שמסביר התפארת ישראל בפירושו למשניות מסכת תמיד פרק ה' משנה א' שמסביר שברכת הכהנים כאן היא בדווקה את העם, כמו שהכהנים מברכים את העם שבגבולין (כמו שאומר תוס'), וברכת הכהנים שעל הדוכן, היא לא רק את העם בלבד, אלא היא גם עם העם שעונה לאחר הברכה ברוך ה' אלוקי ישראל.