דיוק וחידוש ברש"י

מסכת ברכות דף יב

עמוד א

רש"י ד"ה  סדר ברכות – אם הקדים המאוחרות:
לכאורה היה צריך לומר המאוחרת בלשון יחיד, והכוונה לברכה השניה שהקדים ואמר לפני הראשונה, ואולי מתייחס רש"י לשני הברכות של ערבית ושחרית, שכך מופיע ברמב"ם ובשאר פוסקים, או אולי יש כאן חידוש דין ברש"י שכוונתו שהפך לגמרי את סדר ברכות ואמר את הברכות שלאחר קר"ש לפני קר"ש, ודו"ק.

רש"י ד"ה בקשו – לקבוע בקריאת שמע:
ההסבר "בקריאת שמע" הוא, מאחר והכהנים היו קורין את עשרת הדברות לאחר ברכת אהבה רבה שהיא ברכת קריאת שמע וע"כ מה שאומרים אחריה נחשב לתוך קריאת שמע, ואגב נציין שתוס' בעמוד ב' כאן בד"ה בקשו לקבוע פר' בלק מביא ירושלמי שעשרת הדברות כלולים בשלוש הפרשיות של קר"ש , ויכול להיות שזה באמת הכוונה של רש"י לתרץ מדוע כאן הגמרא לא שאלה מה ההקשר, לומר עשרת הדברות בקריאת שמע, משא"כ לגבי פרשת בלק שאלה מה ההקשר לקריאת שמע.

רש"י ד"ה שנאמר להגיד בבקר חסדך - וברכת אמת ויציב כולה על חסד שעשה עם אבותינו היא, שהוציאם ממצרים ובקע להם הים והעבירם, וברכת אמת ואמונה מדבר בה אף על העתידות, שאנו מצפים שיקיים לנו הבטחתו ואמונתו לגאלנו מיד מלכים ומיד עריצים ולשום נפשנו בחיים, ולהדריכנו על במות אויבינו, כל אלה הנסים התדירים תמיד:
רש"י מביא מברכת אמת ויציב רק את הדברים שבהם נעשה לאבותינו חסד בפועל ביציאת ממצרים, א. שהוציאם ממצרים = כנאמר: אמת ממצרים גאלתנו ה"א ומבית עבדים פדיתנו (ורש"י לא מציין את הריגת בכורי מצרים והצלת בכורי ישראל – זה רק מניעת הצרה), ב. ובקע להם הים = כנאמר: וים סוף להם בקעת (גם כאן לא מציין רש"י את ההמשך וזידים טבעת), ג. והעבירם = כנאמר: וידידים העברת (ג"כ לא מציין את ההמשך, ויכסו מים צריהם אחד מהם וכו') – עד כאן החלק ברש"י של אמת ויציב שכותרתו ע"פ רש"י חסד שעשה עם אבותינו ב"עבר”, ואחריו אמת ואמונה שכותרתו ע"פ רש"י הברכות והצפיה לעתיד ועל הניסים התדירים תמיד, וזה למעשה ה"הוה" ו"העתיד" ומחולק ג"כ לשלושה, א.לגאלנו מיד מלכים ועריצים = כנאמר: הפודנו מיד מלכים מלכנו הגואלנו מכף כל העריצים (ולא מציין הא-ל הנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול וכו') ב. ולשום נפשינו בחיים = כנאמר: השם נפשינו בחיים (ג"כ לא מציין ולא נתן למוט רגלנו – זה מניעת הנפילה), ג. ולהדריכנו על במות אויבינו = כנאמר: המדריכנו על במות אויבינו, ולמעשה רואים כאן חלוקה מקבילה באמת ויציב ב"עבר" – ל"עתיד" באמת ואמונה, א. ההצלה מהאויבים שהיא למעשה השלב הראשון של הבדלותינו מהגוים ע"י היציאה מסביבתם, ב. האפשרות לחיות כיהודי, המתבטא ב"עבר" בקריעת ים סוף והחיבור לשכינה כי היא מקור החיים, ומתבטא גם ב"הווה ובעתיד" לשום נפשנו בחיים, ג. והשלב הבא היא ההליכה מעל - ההתרוממות של היהודי מעל הקרקע ומעל הגוי, המתבטה ב"עבר" - בהעברה בחרבה בהליכה מעל התהומות, וב"אמת ואמונה" - המדריכנו מעל במות אויבנו שוב ההליכה מעל הגוי, ועל זה אנחנו אומרים להגיד בבוקר חסדך ואמונת בלילות.
 

עמוד ב

רש"י ד"ה המלך המשפט – כמו מלך המשפט, כמו נושאי הארון הברית (יהושע ג') כמו ארון הברית, וכן המסגרות המכונות (מלכים ב' ט"ז) שהוא כמו מסגרות המכונות, וכן העמק הפגרים (ירמיהו ל"א) כמו עמק הפגרים:
רש"י מסביר שכאן זה שונה מ"המלך הקדוש" ששני השבחים מתייחסים ל"ה" שהוא "המלך" והוא "הקדוש" משא"כ זה שבח אחד "מלך המשפט", ומביא רש"י שלושה ראיות הראשונה מנביא יהושע ששם מופיע הכהנים נושאי "הארון הברית" אף שיכלת לחלקם לשני דברים שונים נושאי "הארון" שיש לו משמעות בפני עצמה כנאמר שם בפרק ובמפרשים שע"פ נסעו וכו', ו"הברית", ובכל זאת הכוונה שם לארון – הברית כאחד, וזו לבד לא ראיה מספיקה לכאן כי בכל הפרק מוזכר שם כמה וכמה פעמים ארון הברית ללא ה' בתחילה וממילא ברור שהכוונה לאותו דבר גם אם תאמר ה' בתחילה, וע"כ מביא רש"י ראיה נוספת מספר מלכים ב' שכתוב המסגרות המכונות ללא איזכור נוסף באותו מקום, ובכ"ז זה לא ראיה מספיקה מפני שבמלכים א' נאמר המכונות מסגרות להם וג"כ הכוונה למסגרת המכונה, וכאן גם אי אפשר לפרש באופן אחר כשתי דברים, וע"כ מביא רש"י ראיה שלישית מנביא ירמיהו שכתוב העמק הפגרים, וזה לשון הפסוק וכל העמק הפגרים והדשן וכו' והיה מקום לומר שזה רומז לשלשה מקומות "העמק" "הפגרים" "והדשן", ובכל זאת הכוונה לשניים - "עמק הפגרים" ו"הדשן" וממילא למרות שכאן בתפילה יש לשון דומה "המלך הקדוש" שזה שתי תוארי שבח לה', אבל "המלך המשפט" אחד הוא,
ובדרך רמז, אחד ויחיד הוא - "המלך" המשפט בכל התקופות בעם ישראל , הראשון בתקופת יהושע – עם ישראל שומע לה' ונביאו יהושע , וארון הברית מהווה את מרכז ההויה, התקופה השניה במלכים המלך אחז , עם ישראל מורד בה' ונביאו, בנית מזבחות נוספים בירושלים פירוק ה"כיורים" ממסגרותיהם ועוד, והתקופה האחרונה לעתיד לבוא בנבואת ירמיהו על בנין ירושלים והרחבתה על עמק הפגרים וכו' במהרה בימינו אמן כי"ר.

רש"י ד"ה כרע שכב - דדמי לבשכבך ובקומך, שהקדוש ברוך הוא שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא:
עיין במהרש"א שרוצה לגרוס פסוק אחר הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא מפני שה יותר מתאים ל"ובקומך" שבקר"ש שקמים כארי לקרוא קריאת שמע וכמובא בריש אורח חיים יתגבר כארי לעמוד בבקר לעבוד את בוראו שיהא הוא מעורר את השחר, ונראה שרש"י שגורס ככתוב בגמרא את הפסוק כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו ואף שהמהרש"א אומר שמי יקימנו זה כמו שנאמר שלא קם אלא נשאר לישון, רש"י פירש זאת שהקב"ה שומרנו בשכבנו ובקומנו וע"כ יושנים שקטים ושלוים כארי וכלביא – כמו מלכים וזה ג"כ כמו הזמן של ובקומך זמן קריאת שמע של שחרית שזמנה עד שלוש שעות שכן דרך מלכים לקום עד שלוש שעות.