הקטר חלבים ואיברים / הרב הלל בן שלמה

ברכות ב ע"א

לדברי רש"י במשנה, בהקטר חלבים ואיברים חכמים לא גזרו עד חצות, כמופיע במשנה במגילה שהקטר חלבים ואיברים כשרים כל הלילה. דין זה מובא במשנה רק כדי ללמדנו שדברים הנוהגים כל הלילה, מצותם כל הלילה (וכן הוא ברשב"א בחידושיו ובשו"ת חלק א סימן תמה). לשיטתו, חכמים גזרו דווקא בדברים שיש חשש גדול של פשיעה, כמו בקריאת שמע שיש אונס שינה, וכמו באכילת קדשים, שעלולים להיכשל באיסור חמור של כרת אם יאכלו את הנותר. אבל לדעת הרמב"ם (בפירושו ובהלכותיו וכן הוא במאירי, ובתוספות פסחים קכ,ב ד"ה אמר), המשנה במגילה עוסקת בדין התורה שההקטרה כשרה עד עמוד השחר, אולם חכמים גזרו עד חצות אף בהקטרה, כדי להרחיק מן הפשיעה, שלא יבואו להקטיר לאחר עלות השחר. שיטת רש"י מתבססת על העובדה, שלא מצאנו בשום מקום בחז"ל שיש להקפיד על ההקטרה שתהיה עד חצות, אולם לדעת הרמב"ם הלימוד מפורש כאן; וכן מבאר הרמב"ם את דברי המשנה בזבחים (ט,ו) לגבי שעת חצות המחשיבה את האיברים כמעוכלים (ואין להחזירם עוד למזבח אם פקעו מהם), שזוהי גזירת החכמים (אם כי בהלכותיו מעשה הקרבנות ו,ג מביא את דין עשיית העיכול בחצות באיברים יבשים בלי להסביר שזו גזירת חכמים, ויש מקום להבין מדבריו שזהו דין תורה, וכך אכן מבאר בדעתו המהר"י קורקוס שם).

בגמרא בפסחים (סח,א) אומר רבי שמעון: "בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה, שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים כשרים כל הלילה, ואין ממתינים להם עד שתחשך" (ומקטירים אותם ביום אף בשבת). מדברים אלו משתמע כדברי רש"י, שהמצוה כשרה כל הלילה; ולדעת הרמב"ם צריך לומר שדברים אלו הם על פי דין התורה. ייתכן שלדעת הרמב"ם היתה גרסה קצת שונה בדברי הגמרא, שההקטר כשר אף בלילה ולא רק ביום (ולא נזכר "כל הלילה") וכך הרמב"ם כותב בהלכות מעשה הקרבנות (ד,ג): "אף על פי שמותר להקטיר אימורין ואיברים בלילה אין מאחרין אותן לדעת, אלא משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר אימורין ואיברים אף על פי שכשרים בלילה דוחין את השבת בזמנן ואין מאחרין אותן למוצאי שבת".

רש"י בפסחים כותב לגבי הקטר החלבים "חביב למהר מצוה בשעתה", ונראה מדבריו, שדין זה דומה לדין הזריזות במצוות (וכפי שמובא להלן ו,ב שמצוה לרוץ לבית הכנסת). אולם מלשון רבינו חננאל שם, הכותב "מקטירין אותן בשבת לקיים מצוה בשעתה", נראה שדין זה אינו קשור לדין זריזים מקדימים (ועומד על כך בספר משאת משה על פסחים סימן צד). כמובן, שאף לדעת רש"י ההקדמה נאמרת רק לגבי שעתה ולא קודם לכן; אך מכל מקום לדינא, נראה שהדבר מוסכם שמצוה להזדרז על פי מידת האפשר בהקטרת החלבים.