סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

דוד החסיד / הרב הלל בן שלמה

ברכות ד ע"א


"שמרה נפשי כי חסיד אני": שתי סיבות מדוע דוד קורא לעצמו 'חסיד' (לוי ורבי יצחק):

א. בניגוד למלכי מזרח ומערב הישנים עד שלוש שעות, דוד היה קם בחצות.
נראה לומר, שדעה זו היא כרבי זירא האומר שעד חצות דוד היה מתנמנם כסוס (שהיא גם הדעה היותר מקובלת כמבואר בסיכום בעניין), משום לפי הדעות האחרות אף קודם לכן הוא היה ער.
כמו כן נראה, שדעה זו היא כרבי יהושע, כמובא בדף ג,ב שרבי נתן סובר כשיטתו, שהמלכים קמים בשלוש שעות (וכן הוא הנוסח במשנה בדף ט,ב – אם כי במשנה שבמשניות הנוסח הוא "בני מלכים"). אבל לדברי רבי מאיר להלן ז,א בשעה שהחמה זורחת מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה, ומשמע שהם קמים עוד לפני הזריחה. מסתבר שדבריו מתאימים לדעת רבי אליעזר, החולק על רבי יהושע וסובר שזמן קריאת שמע הוא עד הנץ החמה (במשנה שם הדברים יכולים להתבאר כסתם משנה, וממילא הם כרבי מאיר; אם כי בגמרא כה,ב מבואר שאלו דברי רבי אליעזר). [אמנם, תוספות בעבודה זרה (ד,ב ד"ה בתלת) כותבים, כי רבי מאיר לא נתכוון שהחמה זורחת בדווקא, אלא לאחר מכן, בשעה השלישית; אם כי לשון אביי בגמרא שם בתלת שעי קמייתא משתמעת שהמדובר קודם לסוף שעה שלישית, ופשטות דברי רבי מאיר מלמדות על הזריחה עצמה].

ב. בניגוד למלכי מזרח ומערב היושבים "אגודות אגודות בכבודם", דוד לא היה מקפיד על כבודו, אלא היה מלכלך את ידיו בדם ובשפיר ובשליא, על מנת לטהר אשה לבעלה. כמו כן, הוא היה מתייעץ בכל דבריו עם רבו מפיבושת.
בגמרא נאמר שלא "מפיבושת" שמו אלא "איש בושת", ונקרא מפיבושת משום שהיה מבייש פני דוד בהלכה. לכאורה, מאחר שלשון 'בושת' מופיע בשני השמות, השינוי אינו מובן; אם כי בנו של שאול אשר מלך אחריו נקרא איש בושת. לדברי רבינו תם בתוספות ביבמות (עט,א ד"ה ארמוני), היה זה מפיבושת בנו של שאול, ושמו היה "איש בעל" כנזכר בדברי הימים, אך אין זה איש בושת, אשר נהרג בתחילת מלכות דוד, וגם לא מפיבושת בנו של יונתן, לגביו לא נזכר כינוי איש בושת או איש בעל. אבל רבינו שמעיה (מובא בשיטה מקובצת) גורס, כי שמו היה "מריב בעל", וכך נזכר בדברי הימים כי היה ליונתן בן בשם זה, וכך מבאר המלבי"ם (שמואל ב ט,ו).

אמנם, דוד עצמו לא היה יודע באופן ודאי שהוא יקבל שכר טוב עם הצדיקים לעתיד לבוא, מאחר שהוא חשש שמא יגרום החטא, כשם שיעקב אבינו חשש לאחר הבטחת ה' שמא יגרום החטא, וכשם שמצאנו שבזמן עזרא לא נעשו להם נסים בעלייתם ארצה, למרות שהיה ראוי להיעשות להם, כשם שהיה בזמן יהושע [לדברי המהרש"א ביומא החטא הוא שלא עלו ארצה אלא מקצתם. יש שכתבו בשם הזוהר, שהחטא הוא שנשאו נשים נכריות]. וכך מובא בסנהדרין (צח,ב), שאדם צריך לעסוק בתורה ובגמילות חסדים על מנת להינצל מחבלי המשיח, ובכל זאת יש לחשוש שמא יגרום החטא.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר