משמר היוצא אומר למשמר הנכנס
ברכות יב ע"א
"ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא.
מאי ברכה אחת?
אמר רבי חלבו: משמר היוצא אומר למשמר הנכנס: מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות".
צריך להבין מה ענינה של ברכה זו.
תינח שאין בה שם ומלכות, בדומה לברכת כהנים (באר שבע מסכת תמיד דף לב ע"ב), אבל מהי חשיבותה של ברכת מרעות לשלום עד שתהא מנויה בכלל הברכות שמתקנת חכמים?
אלא שתחילת ברכת ה', נתברך אברהם אבינו (בראשית יב, ב) וֶהְיֵה בְּרָכָה.
פירש רש"י: "והיה ברכה - הברכות נתונות בידך, עד עכשיו היו בידי, ברכתי את אדם ואת נח ואותך, ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ". וכמפורש בפסוק הבא: (בראשית יב, ג) וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר.
את אותה ברכת-הברכה מסר אברהם ליצחק: (בראשית כה, ה) וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק.
ויצחק מסרה ליעקב ולכל ישראל: (בראשית כח, א-ד) וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ... וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ.
אותה ברכה שהיו מברכים מדור לדור היתה דוקא לפני ובסמוך למותם.
(בראשית כז, ז) וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה' לִפְנֵי מוֹתִי.
(בראשית מח, א-טו) וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה... וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף.
(בראשית מט, א) וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם.
(דברים לג, א) וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ.
גם הגר"א ברך את בנו בערב יום הכפורים שלפני מותו.
ברכת ה' וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נתונה ביד הכהנים שבמקדש, והיא נמסרת ממשמרת למשמרת. גם היא מועברת דוקא בזמן חילופי המשמרות. משמר היוצא מברך את המשמר הנכנס, ומוסר בידו את מפתחות השראת השכינה.
