|
|
חובת הנחת תפילין כל היום
ברכות יד ע"ב
"אמר עולא: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים!".
פירש רש"י:
"כאלו מעיד עדות שקר בעצמו - לישנא מעליא.
כאילו הקריב עולה בלא מנחה - שחייבו הכתוב להקריב עמה שנאמר (במדבר כ"ח), ועשירית האיפה וגו', אף הקורא ואינו מקיים - אינו גומר את המצוה.
נסכים - הוא היין המתנסך על גבי המזבח אחר העולה והזבח".
דברי רש"י "לישנא מעליא" מבוארים בדברי תוספות בד"ה ומנח:
"כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, פירוש, באדון שצוה, שהוא קורא: והיו לטוטפת ולאות על ידך, ואין".
כלומר, שמילת "בעצמו" היא בלשון 'סגי נהור', והקורא מעיד עדות שקר בהקב"ה, שמצהיר הוא שה' הוא האלקים ושיש לשמוע לקול מצוותיו, ובעצמו עושה את ההיפך ומראה בזה שכל דבריו שקר ואינם אלא מן הפה ולחוץ.
וקשה, וכי איזה שקר יש כאן, וכי כופר הוא במצוות תפילין?! והלא עומד הוא להניח את תפיליו לאחר קריאתו, או אפילו כבר הניחם לפני כן!
ועוד, שהרי קורא הוא את שמע בבית הכנסת, הפטור ממזוזה, ומדוע לא אמרו: כאילו מעיד עדות שקר בעצמו שאינו מקיים מצוות מזוזה בזמן קריאתו?!
וכן קשה הדמיון: "כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים", והלא פירש רש"י: "נסכים - הוא היין המתנסך על גבי המזבח אחר העולה והזבח", ולמה לא יניח כמו כן את תפיליו אחר קריאתו את שמע?
אלא שמכאן ראיה למסקנת דברי הביאור הלכה שבתחילת סימן לז, בשם ספר ישועות יעקב, שמן התורה מצות תפילין להניחם כל היום.
וכמשמע במסכת שבועות דף כה ע"ב, שגם אם כבר הניח תפילין, ואפילו עבר רובו של יום, אינו יכול להשבע שלא יניחם עוד, כי אז נשבע הוא לעבור על דברי תורה.
וכשם שאמרה תורה: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, ולא די שיקבעה שעה ביום בלבד, כך מצוות: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ, היא בכל שעה הראויה לכך.
|
