|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה – זית אירופי
|
| חרוב | 15- 20 מ' נוף רחב | זית | 3-6 מ' |
| שקמה | 20 מ' נוף צפוף ברוחב 6 מ' | תאנה | 6-8 מ' נוף רחב |
| רימון | 3-6 מ' | אתרוג | 2.5 – 4.5 מ' |
מתוך הטבלה ניתן להסיק באופן ברור שהחרוב והשקמה גדולים פי שנים ויותר מעצי הפרי הנפוצים האחרים כולל הזית והתאנה. ניתן להציע שהברייתא התייחסה לעצי פרי שהיו רגילים לקטוף את פירותיהם וייתכן שפירות החרוב והשקמה נאספו לאחר שנשרו (ערכם של החרובים ופגות השקמה היה נמוך ולא הצדיק את מאמץ הטיפוס על עצים אלו שהיו גבוהים ביותר). לחילופין ניתן להציע שהירידה מעצים אלו קשה יותר בגלל שענפיהם סבוכים ולא משום שהם גבוהים במיוחד. חלופה זו אולי מהווה את הבסיס להסבר שלישי המובא במאירי (בנוסף לשנים הנ"ל):
"אע"פ שאמרנו שלענין תפלה צריך הוא לירד, יש אילנות שאף לתפלה לא הטריחוהו לירד, והן הזית והתאנה. וטעם לדבר פירשו בתלמוד המערב מפני שטרחתן מרובה, רצה לומר שיש טורח גדול בעלייתם וירידתם, ויש בטול יותר מדאי. ויש מפרשים מפני שאדם טורח בהם הרבה שיש הפסד מרובה אם ירבה בעליה וירידה בשבור הענפים. ויש מפרשים מפני שענפיהן גסים וגדולים ואדם עומד בטוח בהן אף מעומד כמי שעומד בקרקע, והכונה מצויה בהם וכו'".
המאירי מבחין בין שני נזקים העלולים להגרם לבעל הבית כתוצאה מירידת הפועל מהזית והתאנה: 1. בטול מלאכה רב יותר משום שהירידה מעצים אלו קשה במיוחד בגלל גובהם או בגלל צפיפות ענפיהם. 2. הירידה גורמת לשבירת ענפים רבה משום שעצים אלו סבוכים יותר.
 |
 |
|
| תמונה 1. כרם זיתים ממערב לציפורי צילם: שי לביא |
תמונה 2. זית עתיק - גזע צילם: שי לביא |
תמונה 3. תאנה - אורך הסרגל השחור במסעף הענפים הוא 15 ס"מ. צילמה - תהילה רענן
מהשוואה לגודל האדנית ניתן להסיק שקוטר הגזע כ - 80 ס"מ.
לעיון נוסף:
ע. לונדון, 'סוגיות חקלאיות במטע בתקופת המשנה והתלמוד לאור מקורות חז"ל והספרות הקלאסית. פרק הזית. תשס"ט, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן, רמת גן. לקריאה לחץ כאן.
זית אירופי בצמח השדה.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.