סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה

ברכות יז ע"א

 
"אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי הֲוָה מְסַיֵּם רִבִּי מֵאִיר סִפְרָא דְּאִיּוֹב, אָמַר הָכִי...
אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה, וַעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וְגָדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם".


הניקוד הוא שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה, וְגָדֵל בְּשֵׁם טוֹב – בהווה. וכן: וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב – בקמץ, כלומר בהווה.
ולא כמי שניקד: שֶׁגָּדַל בַּתּוֹרָה, וכמו כן יש מי שניקד: וְגָדַל בְּשֵׁם טוֹב, ומתוך כך ניקד גם וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב – בפתח, כלומר בעבר.
שכן (איוב לו, לג) יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ – המשפט כולו הוא בלשון הווה: וַעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ.

ויש שמשבשים לשיר: שֶׁגָּדוֹל בַּתּוֹרָה. לשיבוש זה אין מקור, אלא ששמעו את השירה: שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה, וטעו לפרשה: שֶׁגָּדוֹל בַּתּוֹרָה, כמבטא הליטאים שאינם מבחינים בין חולם לצירה ומבטאים את שניהם אֵיי.

תגובות

  1. ד תשרי תשפ"א 22:17 פידבק | יאיר

    תודה רבה! המידע מועיל מאוד
  2. א תמוז תשפ"א 08:31 בדיוק רציתי לדעת מקור בעקבות השיר | כוכבה

    ישר כוח
  3. כ סיון תשפ"ד 11:29 גניזה | כ.א.

    המילים של השיר טעונים גניזה ?
  4. טז כסלו תשפ"ו 22:44 הבנה אחרת | גד

    בסידורים הספרדיים זה מנוקד גָּדַל, ואין כאן יגיד עליו רעו, אלא שלושה שלבים: א. אשרי מי שגדל בתורה - בעבר, ב. ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו - בהווה. ג. וסופו שנפטר בשם טוב מן העולם. בדומה לגמ' בסוכה: אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו.
  5. יג טבת תשפ"ו 11:33 ועמלו בתורה וגם עושה נחת רוח ליוצרו | הרב יאיר

    גדל בתורה ועושה נחת ליוצרו אלו הן שתי מעלות נפרדות הוא גדל בתורה וגם הוא עושה נחת ליוצרו וגם גדל בשם טוב והיינו כמו שזהירות מביאה לידי זריזות שמביאה לידי נקיות וכו.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר