אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה
ברכות יז ע"א
"אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי הֲוָה מְסַיֵּם רִבִּי מֵאִיר סִפְרָא דְּאִיּוֹב, אָמַר הָכִי...
אַשְׁרֵי מִי שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה, וַעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וְגָדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם".
הניקוד הוא שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה, וְגָדֵל בְּשֵׁם טוֹב – בהווה. וכן: וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב – בקמץ, כלומר בהווה.
ולא כמי שניקד: שֶׁגָּדַל בַּתּוֹרָה, וכמו כן יש מי שניקד: וְגָדַל בְּשֵׁם טוֹב, ומתוך כך ניקד גם וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב – בפתח, כלומר בעבר.
שכן (איוב לו, לג) יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ – המשפט כולו הוא בלשון הווה: וַעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ.
ויש שמשבשים לשיר: שֶׁגָּדוֹל בַּתּוֹרָה. לשיבוש זה אין מקור, אלא ששמעו את השירה: שֶׁגָּדֵל בַּתּוֹרָה, וטעו לפרשה: שֶׁגָּדוֹל בַּתּוֹרָה, כמבטא הליטאים שאינם מבחינים בין חולם לצירה ומבטאים את שניהם אֵיי.