בני רבי חייא
ברכות יח ע"ב
"בני רבי חייא נפוק לקרייתא אייקר להו תלמודייהו, הוו קא מצערי לאדכוריה".
פירש רש"י: "לקריתא - להתעסק בעבודת אחוזתם".
וקשה, למה פירש רש"י שיצאו לעסוק בצרכיהם, והלא מצינו שרגילים היו לצאת לכפרים הנדחים לצורך הפצת תורה, כדברי ריש לקיש במסכת סוכה דף כ ע"א: "הריני כפרת רבי חייא ובניו. שבתחלה כשנשתכחה תורה מישראל... חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". ובמסכתות בבא מציעא דף פה ע"ב (וכתובות דף קג ע"ב) מסופר כיצד נעשתה אותה הפצת התורה שממקום למקום.
אלא שאמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא: (מסכת אבות פרק ד משנה ה) הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד.
וביאר התפארת ישראל: (יכין אות כח) "ללמוד וללמד. שיפתח הקדוש ברוך הוא לבו, ויסור מלפניו טרדות הזמן, כדי שיבין הדברים ברורים".
הרי שאילו יצאו אז לשליחות של מצוה, ללמד ולהפיץ תורה ברבים, לא היה מן הדין שישכחו עקב מסעם מתלמודם ויצטערו כל כך. לכן פירש רש"י שאותו מסע לא היה אלא להתעסק בעבודת אחוזתם.
