סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טבילת בעל קרי - מהתורה או מדרבנן / הרב הלל בן שלמה

ברכות כא ע"ב - כב ע"ב


רבי יהושע בן לוי לומד את חיוב טבילתו של בעל קרי לפני לימוד תורה, מסמיכות הפסוקים "והודעתם לבניך ולבני בניך... יום אשר עמדת...": כשם שבהר סיני לא היו בעלי קריין, כך גם בכל לימוד תורה, יש איסור לבעלי קריין. אולם בהמשך הגמרא (כב,ב) מבואר, כי הדבר מוסכם שחיוב הטבילה לבעלי קריין הוא מתקנת עזרא; ומשתמע שהוא אינו מן התורה. בגמרא בבא קמא (פב,א), מובאת תקנה זו של עזרא (וניתן להבין מהקשר הדברים שם, שריב"ל הוא האומר זאת). כיצד ניתן ליישב דברים אלו עם דברי ריב"ל בסוגייתנו?

כמה מהראשונים מבארים, כי דרשתו של ריב"ל מהפסוקים אינה אלא אסמכתא (תוספות בבא קמא פב,ב ד"ה אתא); ומביאים ראיה לכך שאף לדעתו טבילה זו אינה אלא מדרבנן, על פי המובא בגמרא (כב,א), שהוא עצמו שואל מדוע טובלים בארבעים סאה ולא מסתפקים בנתינת תשעה קבים. אלא שבהו"א של הגמרא, נראה היה שריב"ל סובר שאיסור זה הוא מן התורה (רשב"א). ריב"ל בביאור הפסוקים רק בא להסביר, מדוע עזרא תיקן תקנה זו (מאירי). בשו"ת ראבי"ה (חלק א סימן קנא) הביא אפשרות זו, אך בכל זאת נשאר בצ"ע.

ייתכן לומר, כי ריב"ל אינו מקבל את המובא בגמרא להלן, שהדבר מוסכם שטבילה זו היא מתקנת עזרא, והוא אכן סובר שטבילה זו היא מן התורה (וייתכן שלהבנתו אף בנתינת תשעה קבין יוצאים ידי חובה, או שמא הוא לא התכוון לאפשרות של תשעה קבין, והגמרא שהסבירה דברים אלו בביאור דבריו "מה טיבן של טובלי שחרין", נקטה כן על פי הדעה המקובלת של שאר האמוראים השנויים כן). באופן זה נראה להבין את דברי רש"י (יח,ב ד"ה ונחת), הכותב לגבי בניהו בן יהוידע (שהיה זמן רב לפני עזרא), כי הוא טבל לקריו על מנת לעסוק בתורה (ואין צורך לתרץ כמו שהיו שרצו לומר, שבניהו החמיר על עצמו ונהג במידת חסידות). זאת, בניגוד להסבר התוספות בבבא קמא שם, הכותבים כי הוא טבל על מנת לאכול חולין בטהרה, ובניגוד לתרגום רב יוסף המובא במסורת הש"ס לעיל שם, הכותב כי הוא טבל משום שנטמא בשרץ.

תגובות

  1. כה חשון תשפ"ב 23:25 מעלת הטהרה | יהודי

    ברשות כבוד הרב, דברים שכתבתי בעבר מתוך קרבת הנושא לליבי. ההתמקדות לאו דווקא בחשיבות ההידור ההלכתי אלא גם מצד צדדים נוספים. חשיבות טבילת מקווה לגברים. חשוב לדעת שישנם כמה מעלות שונות בטבילה לגברים, נביא את עיקריהם א)הידור בקיום תקנת עזרא .שתיקן עזרא הסופר שאדם שנטמא יטבול, אמנם כיום אין בכך חובה לפי רוב ככל הפוסקים, אך יש לדעת שלפי חלק גדול מהראשונים גם כיום יש לטבול כשנטמא על מנת להיות טהור כאשר מתפלל. ועוד יש אומרים שבימינו יש מקום לומר שיש יותר חיוב לטבול משום שקל לטבול יותר מבעבר (שו"ת פרי השדה ח"ד סימן ב', שבט הלוי ה, טו), ויש אומרים שאפילו השו"ע בזמנו לא התכוון לומר שלא חייבים לטבול (ערוגות הבושם בתשובה לרב טהרת יום טוב). לפיכך ראוי להדר בקיום תקנה זאת . ב) אפילו ללא קשר "לתקנת עזרא" יש מעלה עצומה לטבול כשנטמא, ואין הידור בטבילה שווה להידור נקודתי בהלכות אחרות, משום שברור שכאשר אדם טהור כל המדרגה הרוחנית שלו גבוהה יותר, ומצינו שלא דומה מעלת לימוד תורה ותפילה בטהרה לעומת טומאה(מסכת אבות ו, ו. שו"ת מן השמים על תפילה בטהרה, ועוד.). נמצא שע"י השקעה של כמה דקות לטבילה מטומאה, זוכים להרבה מאד מעלות רוחניות, שהרי זוכה כאמור שפעולת תורתו ותפילותיו (וכנראה גם שאר מצוותיו)בזמן הטהרה יהיו במדרגה גבוהה יותר. ג) סגולה מיוחדת יש לטבילה במקווה ,שהרי מובא בספרים, שהטהרה היא עצה נפלאה ומיוחדת לפתיחת ליבו ורצונו של אדם לעבודת ה', (למשל המילה "טומאה" דומה למילה "אטום" , כלומר אדם טמא אטום ברמה מסוימת לקדושה ).יותר מהרבה עניינים אחרים, יוצא שטבילת מקווה יכולה לסייע לעליה רוחנית בכל חלקי עבודת ה'. ד)ידוע שמי שהגיע לשלב שיכול ללמוד קבלה אינו יכול ללמוד ללא טהרה. אפשר לומר שגם אדם שלומד ספרי פנימיות כמו חסידות , או יסודות בקבלה יש יותר חשיבות שיטבול.., וכמובן שכמעט כולם לומדים ספרים כאלה לעיתים.. ה) לכאורה אפשר לומר שיש חשיבות להתרגל לטהרה כהכנה בסיסית שלנו לגאולה השלמה, שיהיו בה עוד הרבה הלכות טהרה,. ועוד ראוי שנאחוז בשרידי הטהרה שנשארו לנו כמצוות נדירות שיותר קל לחבבן. אמרות קודש. 1)"הרגיל להיות טובל מטומאת קרי ושאר טומאות, נפתח ליבו בתורה וגם בעבודת קונו, וליבו נטהר מכל מחשבות רעות" ("עץ הדעת טוב" למהרח"ו זצ"ל) 2)"אל תבטל תמיד טבילת בעל קרי כי אין אתה יודע מתן שכרה"(המגיד פר' בהר, למרן ר' יוסף קארו) 3)"מעלת האדם בטהרה ידוע לכל מבין"(ספר החינוך מצווה רע"ח). 4)"טהרה מביאה לאדם לכל דבר שבקדושה"(פלא יועץ ,ע' טהרה) 6)"אין דבר יותר מוכרח וצריך אל האדם לעניין ההשגה כמו הטבילה, שצריך שיהיה אדם טהור בכל עת" (הר' סאגיס תלמיד האר"י ז"ל בשער רוח הקודש יא, ע"ב) 7)"טהרה מביאה לידי קדושה"(מסכת ע"ז כ. ב) 8)כתב במאור ושמש [מגדולי החסידות, פרשת אמור],שאי אפשר לו לאדם שישיג תכלית יראת ה’, אלא אם נזהר בטבילת עזרא. וכן אי אפשר שילמוד ויתפלל ברתת ובזיע, כי אם שיהיה נזהר בטבילת עזרא. ואם הוא לומד או מתפלל ואינו נזהר בטבילה זו, אי אפשר בשום אופן להגיע לגופי תורה ומצות. ובנוסף לכך בלתי אפשר ללמד לתלמידים ולהכניס בלבם יראת ה’, אם אינו נזהר בטבילה זו. והכת “שבתי צבי”, נעשו אפיקורסים משום שלמדו ספרי קבלה בטומאת הגוף. 9)כתב מוהר"ן מברסלב (מובא בליקוטי עצות ,ערך מקווה),שטבילת מקווה מטהר מכל הטומאות ומכל החטאים, כי מקווה ממשיך דעת וחסד עליון מאוד. 10) ע"י טבילת מקווה נמתקין כל הדינים עד שגם מדת הדין מסכים בעזרת האדם (ספר דגל מחנה אפרים ליקוטים רנ"ב) 11)"טבילה במקווה קדושה גדולה היא.. ולא עוד אלא שכמה פעמים אדם ניצול מעברה בסיבתה" (ספר המידות להמאירי) 12)"ומי שהוא צדיק האמת, יכול ע"י טבילת המקווה להמתיק הדינין מעל כל כללות ישראל כי גדול כוחה של המקווה"(טהרת הקודש פרק ה') 13)"שהטבילה בכוונה גורמת לאדם להיות בריה חדשה"(האר"י ז"ל בשער הליקוטים) 14) כתב הסטייפלר הרב קנייבסקי זצ"ל "להיות רגיל מאוד בטבילה במקווה, וטבילת עזרא יהיה כחובה וזה מביא לידי קדושת המחשבה וטהרת הנפש" (קריינא דאיגרתא מכתב נ"א אות ב'). 15)במס' ברכות (דף כ”ב)"אמר רבי ינאי.. וכל המחמיר בה על עצמו מאריכים לו ימיו ושנותיו" 16)"הנה הטהרה ע"י טבילה הוא סיוע גדול לידבק האדם נפשו באלהיו ובעבודתו"(ראשית חכמה, תשובה ו,נ) 17)"אמרו על הבעש"ט ע"ה שזכה לכל הארות והמדרגות שהיה לו הכל מחמת המקוואות"(כתר שם טוב , ריט) 18) כתב בשו"ת מן השמים, (מבעלי התוספות). והובא ברדב"ז סוף חלק ה'. "ודבר זה גורם אריכות הגלות,(חוסר טהרה מטומאת קרי, עיין שם) כי אם היתה תפלת ישראל כתקנה (בטהרה, שהרי תפילות כנגד קרבנות ,ואין מקריבים בטומאה, לכן גם התפילות צריכות טהרה) כבר היה נשמע תפלתם ימים רבים" 19)"אל תקל בטהרת גוייתך כי היא תעזור על טהרת נשמתך"(ספר דרך חיים ד' צ"א ע"ב לרב מנחם דלונזאנו זצ"ל) 20)" אין ערך לרב טובה שהנפש מקבלת ע"י הטהרה במקווה"(הקדמת ספר שעורי המקווה לר' אברהם חיים נאה) 21) הרמב"ם כתב (איגרת הרמב"ם מהד' שילת עמ' תלח )"זה העני שאמר שאיני רוחץ מקרי שקר הוא, מעידין עלי שמים וארץ שמעולם לא נמנעתי מלרחוץ, ואיך אשנה מנהגי ומנהג אבותי בלא עילה". ( אולי הכוונה במקרה זה על ט קבין?) 22)כתב ר' ישראל משקלוב תלמיד הגר"א (בפאת השולחן בתוספותיו על מעשה רב)"דטבילת בעל קרי היה מזהיר מאד לטבול" 23)כתב החתן סופר על הגה"ק ר' עקיבא איגר(בהקדמת סוגיות הש"ס חו"מ בבית אבות ד',ח')"בכל יום בקומו בזריזות גדול הלך למקווה מים, לא עצרוהו גשם ושלג". 24)"מה שהמקווה יכול להביא אין שום מצווה יכולה להביא, ואפילו המצווה הגדולה ביותר"( דברי אהרון, בשם ר' אהרון מקרלין). יש כמה נידונים סביב הטבילה . לא באתי לפסוק אלא להציג את הנושאים שאני זוכר. 1) האם מותר לטבול במקווה חם בשבת, 2) האם מותר להרהר בדברי קודש במקווה חם ( מצד שנחשב כמקום מלוכלך)3) בשבת יכול להגיע לבעיות סחיטה , תלישת שער וכו.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר