ברכת הפועלים / הרב הלל בן שלמה

ברכות טז ע"א 

 גמרתנו מחלקת בין פועלים העובדים תמורת שכרם, שאינם רשאים להתבטל, והם כוללים בברכת המזון את ברכת בנין ירושלים בברכת הארץ, לבין פועלים העובדים תמורת קבלת סעודתם, שמברכים ברכות אלו בנפרד.

התוספות (ד"ה וחותם) כותבים, שאע"פ שברכות אלו הם מן התורה, יש כח ביד החכמים לעקור זאת בשב ואל תעשה. בגליון הש"ס מקשה, שהרי להלן (מו,א) מבואר לגבי ברכת הטוב והמטיב שהיא אינה מן התורה, שהרי הפועלים עוקרים אותה. ולפי דברי התוספות, הפועלים עוקרים אף ברכה שהיא מן התורה. בשו"ת שיח יצחק (סימן צח) כותב להשיב על קושייתו, שלקצר את הברכה הותר בברכה שהיא מן התורה, מה שאין כן לבטל את הברכה לגמרי. נראה, שלזה כיוון הבית יוסף (או"ח סימן קצא) אשר כתב ביחס לדברי התוספות הללו, שאין מנין הברכות מן התורה, ומה שבגמרא (מח,ב) הדבר נלמד מפסוקים, אינו אלא אסמכתא (אם כי מדברי הבית יוסף נראה, כי הוא בא לדחות את דברי התוספות). 
 

הברכה לפניה

בנוסח הגמרא שלפנינו נאמר, כי הפועלים אינם מברכים לפני אכילתם, ומבאר רש"י בטעם הדבר, שהברכה מלפניה אינה מן התורה; וכן הוא בגרסת התוספות (סוכה כו,ב ד"ה ולא), וכן הוא ברמב"ם (הלכות ברכות ב,ב). אבל הרשב"א מעיר שבגאונים וברי"ף ובתוספתא, הגרסה היא שמברכים לפניה; וכן נוקט הטור (או"ח סימן קצא), וכן מבאר הבית יוסף. כך גם נראה מדבריו בשו"ע, שאינו מזכיר את הדין שאין לברך לפניה. הבית יוסף מציין שגרסת הרא"ש היא שמברכים לפניה, ואכן כך הגרסה בברכות (ב,יד); אולם במקומות נוספים ברא"ש, הוא גורס שאין מברכים לפניה (ברכות ו,טז; תוספות הרא"ש ברכות לה,א, לח,ב, סוכה כו,ב).
 

חתימת הברכה לאחריה

בגמרא לא מפורש אם החתימה של הברכה השניה היא בברכת הארץ או בבונה ירושלים, והתוספות גורסים "וחותם בברכת הארץ", כפי שמעיר על כך במסורת הש"ס; וכן הוא ברמב"ם (ברכות ב,ב) ובשו"ע (קצא,א). רש"י כותב שכולל את שתי הברכות בברכה אחת, וייתכן שלשיטתו אין חובה לחתום בברכת הארץ ויכול לחתום בבונה ירושלים.