תנחומים על עבדים / הרב הלל בן שלמה
ברכות טז ע"ב
במשנתנו מסופר על רבן גמליאל שקבל תנחומים על טבי עבדו, למרות שבדרך כלל אין מקבלים תנחומים. לדברי רבן גמליאל: "אין טבי עבדי כשאר כל העבדים – כשר היה" (וגרסת הרא"ש: "כי ישר היה"). כיצד ניתן להבחין בין עבד כשר שניתן לקבל עליו תנחומים לבין עבדים אחרים? בפירוש תפארת ישראל מבאר, כי הוא היה תלמיד חכם (כמופיע בתחילת פרק שני בסוכה), וכבוד תורה עדיף (נראה שמכוון לדברי הגמרא במגילה ג,ב).
בגמרא מובאים דברי רבי יוסי, שאם העבד היה כשר אומרים עליו "הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו", אלא שהחכמים לא קבלו את דבריו ואמרו לו: "אם כן מה הנחת לכשרים?", כלומר, לאלו שאינם עבדים. ניתן להבין, כי רבן גמליאל סבר כדעת רבי יוסי, שיש מקום להספיד עבדים נאמנים הנהנים מיגיעם, אע"פ שאינם תלמידי חכמים, משום שאין בהם את המידות הרעות המצויות בעבדים (וממילא הלכה כדעת חכמים החולקים).
הרמב"ם (אבל יב,יב) והטור והשו"ע (יו"ד שעז,א) פסקו כדעת חכמים, שאין מקבלים תנחומים על העבדים, אלא רק אומרים "המקום ימלא חסרונך", כדרך שאומרים לאדם על שורו ועל חמורו. הם אינם מזכירים לא את דברי רבי יוסי ולא את דברי רבן גמליאל. בספר כתר המלך על הרמב"ם שם מבאר את השמטת הרמב"ם (בדומה לדברי התפא"י הנ"ל), שדווקא על תלמיד חכם כטבי ניתן להספיד, ודבר כזה אינו מצוי. אבל הרמב"ן בספרו תורת האדם כותב כדברינו, שאין הלכה כרבן גמליאל, ולעולם אין מקבלים תנחומים על העבדים.
