|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
הוה קשדיא תכלתא דרבי יונתן – ארגמון קהה קוצים
"רבי חייא ורבי יונתן הוו שקלי ואזלי בבית הקברות, הוה קשדיא תכלתא דרבי יונתן. אמר ליה רבי חייא: דלייה, כדי שלא יאמרו למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו. אמר ליה: ומי ידעי כולי האי? והא כתיב: והמתים אינם יודעים מאומה! אמר ליה: אם קרית לא שנית, אם שנית לא שלשת, אם שלשת לא פירשו לך: כי החיים יודעים שימותו אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים וכו'" (ברכות, יח ע"א).פירוש: מסופר כי ר' חייא ור' יונתן הוו שקלי ואזלי [היו מהלכים] בבית הקברות. הוה קשדיא תכלתא [היתה זרוקה תכלת ציציתו] של ר' יונתן ונגררת על גבי הקברים. אמר ליה [לו] ר' חייא: דלייה [הרימנה], כדי שלא יאמרו המתים: למחר, לכשיבוא יומם הם באין אצלנו להיקבר, ועכשיו הם מחרפין (מבזים) אותנו במעשיהם. אמר ליה [לו] ר' יונתן: ומי ידעי כולי האי [והאם יודעים הם המתים כל כך]? והא כתיב [והרי נאמר]: "והמתים אינם יודעים מאומה" (קהלת ט, ה)! אמר ליה [לו] ר' חייא: אם קרית את המקרא לא שנית פעם אחרת. ואם שנית לא שלשת, ואם שלשת לא פרשו לך כראוי. וכך צריך לפרש את הפסוק "כי החיים יודעים שימותו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם" (שם): "כי החיים יודעים שימותו" אלו הצדיקים שאף במיתתן נקראו "חיים" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו במאמר "ונתנו על ציצית הכנף, מין כנף, פתיל תכלת" (נזיר, נח ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
|
 |
 |
|
| תמונה 1. ערכת "פתיל תכלת" - באדיבות עמותת "פתיל תכלת". |
תמונה 2. קשירת פתיל תכלת על פי שיטת הרמב"ם |
לעיון נוסף:
ספריית עמותת פתיל תכלת.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.