מנחה ומוסף - מה קודם? / הרב הלל בן שלמה
ברכות כח ע"א
בברייתא בגמרא מופיעה מחלוקת התנאים בנוגע לאדם שלפניו שתי תפילות: מנחה ומוסף. לדעת חכמים עליו להקדים את תפילת המנחה, משום שהיא תדירה יותר מאשר תפילת מוסף; ואילו לדעת רבי יהודה עליו להקדים את תפילת מנחה, משום שזמנה עובר – לשיטתו, שזמנה עד שבע שעות. רבי יוחנן מכריע שההלכה היא כחכמים. על פי דברים אלו כותבים בתוספות (ד"ה הלכה), שיש להקפיד לסיים את תפילת שחרית ביום הכיפורים, לפני שיגיע זמן תפילת המנחה, משום שאז יהיה עליו להקדים את תפילת מנחה לתפילת מוסף. אולם לדעת ר"י בתוספות, אין כל צורך להקפיד על כך. לדבריו, הכרעת ההלכה על הצורך להקדים את מנחה למוסף, נאמר במקרה שלא יוכל לקיים את שתי התפילות, כגון שעליו ללכת לסעודה גדולה, וחושש שמא יימשך בסעודתו או ישתכר; אבל אם יש לו שהות לקיים את שתי התפילות, יקדים את תפילת המוסף.
לכאורה, מלשון הגמרא לא משמע שיש לחלק בדבר. הרמב"ם בהלכות תפילה (ג,יא) כותב את דינו של רבי יוחנן ומוסיף "ויש מי שמורה שאין עושין בציבור כן, כדי שלא יטעו". המשנה ברורה (רפו סקי"ד) מבאר, שאנשים עלולים לטעות בשאר הימים, ולהקדים להתפלל מנחה לפני מוסף, אף קודם שהגיע זמן מנחה.
השו"ע מביא בסתמא את דין הגמרא, שמקדים תפילת מנחה לתפילת מוסף, ולאחר מכן מביא את דעות ר"י ואת דברי הרמב"ם; ונראה שסבר כי הדעה הראשונה היא העיקרית. הבה"ל מביא, כי הפמ"ג הסתפק שמא במקרה שאיחר להתפלל עד סמוך לשעה השביעית, יהיה עליו להקדים את תפילת מוסף, משום שלאחר מכן הוא נקרא פושע בגלל איחורו, כמבואר בגמרא, למרות שהוא יוצא ידי חובה. אולם השו"ע לא הזכיר חילוק בעניין, ונראה לומר, כי האדם נקרא פושע דווקא אם הוא מתעכב במזיד מלהתפלל בזמן. אולם אם הוא שגג או נאנס ולא יכול היה להתפלל קודם, אין הוא נקרא פושע כשיתעכב לאחר זמן זה, אף אם כעת יקדים את תפילת מנחה התדירה העומדת לפניו.
