טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו – בקיית הכרשינה
"אמר רבי אושעיא: משל, לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך" (ברכות, לב ע"א).
שם עברי: בקיית הכרשינה שם באנגלית: Bitter Vetch שם מדעי: Vicia ervilia
שם נרדף במקורות: כרשינין שמות בשפות אחרות: ערבית - כרסנה
נושא מרכזי: מהם הכרשינים ומעמדם כמזון לאדם ולבהמה?
תקציר: בסוגיה שעסקה באיסור לא תחסום אמר רבי שמעון בן יוחאי: "מביא כרשינים ותולה לה, שהכרשינים יפות לה מן הכל" (בבא מציעא, צ ע"א). עובדה זו מסבירה היטב את המשל של רב אושעיא בסוגייתנו: "משל, לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך". משתמע מכאן שהכרשינים מהווים מזון משובח ביותר דבר המדגיש את כפיות הטובה של הפרה. על הקשר בין שתי הסוגיות עמד הרב רבי יהונתן המובא בשיטה מקובצת (בבא מציעא, צ ע"א): "יפות לה מן הכל. אפילו מן החטים כדאמרינן במסכת ברכות בפרק אין עומדין מי גרם ליך שתבעטי בי לאו כרשינין שהאכלתיך". בניגוד למעמד הכרשינים כמזון לבהמות הרי שלאדם הם עשויים לשמש כמזון רק בשעת הדחק. למעמד ביניים זה יש השלכות הלכתיות שעליהן אנו לומדים במשנה בתרומות (פי"א מ"ט): "כרשיני תרומה מאכילין אותם לבהמה ולחיה ולתרנגולים. ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה וכו'". מפרש הר"ש: "כרשיני תרומה - עיקרן למאכל בהמה דאי עיקרן לאדם אסור ליתנם לבהמה משום הפסד תרומה. מכל מקום לאדם מיהא חזו דאין תרומה ומעשר אלא במידי דחזי לאדם כדאמר בריש כלל גדול (סח א)".
הכרשינים הם צמח הנקרא בקיית הכרשינה ממשפחת הפרפרניים. הצמח עשיר בחלבון ולכן יש לו ערך רב בהזנת בהמות אך הוא בעל טעם מר מאד הנובע מחומרים כמו ספונינים והחומצה האמינית קנבנין (Canavanine) הנמצאים בזרעיו. על מנת לסלק את החומרים הרעילים נהגו להשרות את הזרעים במים. לצמח יש יתרון בגלל הקלות בה ניתן לגדלו ולכן הוא מועדף כצמח מספוא עבור בהמות אך לצורך האדם דרושות פעולות הכנה רבות המגבילות את אכילתו רק למצבים של מחסור.
מקורות עיקריים:
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 91).
לעיון נוסף:
ז. עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (עמ' 85-86).
ז. עמר, ספר הקטורת (עמ' 128-129). על זיהוי בורית כרשינה.
Zohari, D., Hopf, M., 1988. Domestication of plants in the old world. Oxford. Clarendon Press, Oxford
Gh. Sadeghi et al. Canavanine Content and Toxicity of Raw and Treated Bitter Vetch (Vicia ervilia) Seeds for Broiler Chicken. International Journal of Poultry Science 3 (8): 522-529, 2004
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
