הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הסבר המושג: "הלכה כרבי עקיבא"

ברכות  נ ע"א

אמר רב יוסף, לא קשיא: הא רבי יוסי הגלילי, הא רבי עקיבא; דתנן, רבי יוסי הגלילי אומר: לפי רוב הקהל הם מברכין, שנאמר: במקהלות ברכו אלהים. אמר רבי עקיבא, מה מצינו בבית הכנסת וכו'. ורבי עקיבא, האי קרא דרבי יוסי הגלילי מאי עביד ליה? מיבעי ליה לכדתניא; היה רבי מאיר אומר: מנין שאפילו עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים - שנאמר: +תהלים ס"ח+ במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל. - ואידך? - ממקור נפקא. אמר רבא: הלכה כרבי עקיבא. רבינא ורב חמא בר בוזי אקלעו לבי ריש גלותא, קם רב חמא וקא מהדר אבי מאה. אמר ליה רבינא: לא צריכת, הכי אמר רבא: הלכה כרבי עקיבא. .

1.
נשאלת השאלה מדוע רבא פסק במפורש שהלכה כרבי עקיבא, הרי הכלל הוא, שהלכה כרבי עקיבא מחברו ["רבי יוסי הגלילי"]!

2.
ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רסח, שמביא שיש מי שמתרץ, מכיון שהתנא במשנתנו הביא בתחילה את שתי השיטות [של רבי עקיבא ושל רבי יוסי הגלילי] ללא שם [ורק אחר כך הזכירם בשמם] וניתן היה לחשוב שהלכה כדעה האחרונה [אולי כוונתו שיש לפסוק כ"לשון אחרון"!] לכן קובע רבא במפורש שהלכה כרבי עקיבא דווקא.

3.
אטלס עץ חיים

"ר' יוסי הגלילי תנא בדור השלישי. נמנה עם ראשי הזקנים מראשי חכמי יבנה ומוזכר לפני רבי טרפון, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא [גיטין דף פ"ג ע"א],
וכן מוזכר לפני ראב"ע ור"ע [מו"ק כ"ח ע"ב].
תוספות כתבו שר' יוסי הגלילי היה תלמיד חבר לר"ע [ע"ז דף מ"ה ע"א, תד"ה אמר).

ואילמלא תוספות, חשבנו להיפך, שר' יוסי הגלילי גדול מרבי עקיבא או לפחות חברו ממש, שכן רבי אלעזר בן עזריה היה תלמידו ..."

אם נאמר שרבי יוסי הגלילי היה גדול מרבי עקיבא [בגילו] ואולי היה אף מרבותיו של רבי עקיבא הרי יוצא אפוא, שהלכה אמנם כרבי עקיבא נגד חברו אבל אין הלכה כרבי עקיבא נגד רבו – רבי יוסי הגלילי. לכן נזקק רבא לקבוע הלכה נקודתית מפורשת - בסוגייתנו – כרבי עקיבא.