סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

פירות גינוסר / הרב הלל בן שלמה

ברכות מד ע"א 
 

נאמר במשנה, כי אדם מברך על המליח העיקר ופוטר את הפת הטפילה. הגמרא תמהה כיצד הפת יכולה להיות טפלה למליח, והיא משיבה, כי הכוונה היא לאוכלי פירות גינוסר, והיא מביאה תיאורים של אמוראים אשר היו אוכלים כמויות גדולות מפירות אלו. מהמשך הגמרא משתמע, כי פירות גינוסר היו מתוקים מאוד, וכך מופיע בגמרא במגילה (ו,א): "כינרת - זו גינוסר, ולמה נקרא שמה כינרת - דמתיקי פירא כקלא דכינרי" (שמתוקים פירותיה כקול הכינור).

רש"י מבאר (ד"ה פירות), כי פירות אלו חשובים יותר מהפת, ונראה להבין מדבריו, כי ה'מליח' המוזכר במשנה החשוב מהפת, היינו הפירות הללו. אמנם, בפירושו למשנה כותב רש"י "מליח – כל דבר מלוח", ועל כן נראה לכאורה כי אין הכוונה לפירות אלו. ייתכן לבאר בדעתו, שאע"פ שפירות אלו מתוקים, יש בהם גם מליחות מסוימת, בגללה יש צורך לאכלם עם פת. התוספות (ד"ה באוכלי) לעומתו מבארים, כי היו מביאים להם לאכול מליח אחרי אכילת הפירות, "להשיב הלב שנחלש מחמת מתיקות הפירות". דברים אלו מבוססים על המובא בגמרא בסמוך, שהיו מביאים ספלי "טרית" (שהוא דג מלוח) בשביל קוצצי תאנים. התוספות מבארים, שלא היו אוכלים את הפירות יחד עם המליח, שהרי אז הפירות היו עיקר (וכן משתמע מדברי הרמב"ם בפירושו למשנה). אבל רש"י מבאר, שהטרית היה למאכל הפועלים, ונראה מדבריו שאין זה המליח האמור במשנה (ובאור זרוע הלכות סעודה סימן קסא, תמה על פירוש זה של רש"י, שלפי דבריו, אין כל כך קשר לתיאור זה עם המשנה).
 

חיבת פירות הארץ

בשו"ת תורה לשמה (סימן תיח) מבאר את הנהגתם של האמוראים לאכול מפירות הארץ, משום חביבותה של ארץ ישראל. לדבריו, אין כל פגיעה במידת החסידות בהתאוות לאכול מפירותיה המשובחים של הארץ. כך גם אנו מוצאים בברכה מעין שלוש הנזכרת בסוגייתנו, שאנו מבקשים: "לאכול מפריה ולשבוע מטובה", ולבני ארץ ישראל נוסח מיוחד בברכה "על הארץ ועל פירותיה". הטור (או"ח סימן רח) מביא את דברי רבינו יונה, שאין לחמוד את הארץ בשביל הפירות, וכפי שנאמר לגבי משה רבינו (סוטה יד,א) שהתאווה להיכנס לארץ בשביל לקיים את מצוותיה, אך הוא לא היה צריך לאכול מפריה ולשבוע מטובה. מכל מקום, בטור ובבית יוסף שם מובא כי ראשונים רבים גורסים נוסח זה, והב"ח מבאר, כי במצב המתוקן, קדושת הארץ ניכרת אף בפירות.

בגמרא בפסחים (ח,ב) נאמר, כי אין פירות גינוסר בירושלים, כדי שעולי הרגל לא יאמרו, אילו לא באנו אלא בשביל לאכול מפירות גינוסר דיינו, ונמצאת עלייה שלא לשמה. המהרש"א מבאר, כי יש לשמוח בפירות הביכורים והמעשר שני הנאכלים שם, ואז העלייה היא לשמה.  

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר