חלומות ופתרונם / הרב הלל בן שלמה
ברכות נה ע"א - נז ע"ב
במשך כמה דפים מפורטים בגמרא סוגים שונים של חלומות, ופתרונותיהם. יש דברים שהאדם רואה אותם, והם מהווים סימן טוב עבורו, ויש דברים שאינם סימן טוב. אולם בפתיחת הסוגיה מובאים דברי רב חסדא "חלמא דלא מפשר – כאגרתא דלא מקריא", שחלום שלא פתרו אותו, הוא כאגרת שלא קראו אותו. משמע מכאן, שאין צורך לחשוש כלל לדברים שליליים מהנראה בחלום, כפי שמעירה הגמרא בהמשך בנוגע להטבת חלום, שאין לאדם צורך לחשוש כלל, ורק אם בכל זאת, נפשו עגומה עליו משום מה, שילך וייטיב את החלום. אמנם, אמירה נוספת המובאת בגמרא ללא כל חולק, הם דברי רבי אלעזר, שכל החלומות הולכים אחר הפה: כלומר, אף דבר הנראה כשלילי, ניתן להתפרש באופן חיובי, וזה יהיה פתרונו. לפי דברים אלו יש לשאול, מהו המקום לכל התיאורים בגמרא על פתרונות שליליים, והרי ניתן לפרש את הנראה באופן חיובי?
האבן עזרא בפירושו לבראשית (מ,ח) כותב, כי "כל החלומות הולכים אחר הפה" הם דברי יחיד, ואילו שאר הדעות בגמרא, חולקות על כך. נראה, שלהבנתו דברי רבי יוחנן על שלושה חלומות המתקיימים, עומדים בסתירה לדברי רבי אלעזר; וגם דברי רבי יונתן, שאין מראים לאדם אלא מהרהורי לבו, חולקים עליו. אולם הבנה זו נראית מוקשה ממהלך הסוגיה, שהרי הגמרא מביאה קודם לכן על רבי בנאה שהלך וספר את חלומו לעשרים וארבעה פותרי חלומות, וכל הפתרונות נתקיימו, וגם מהסיפור הארוך על בר הדיא נראה, שהגמרא מוכיחה כדברי רבי אלעזר, שכל החלומות הולכים אחר הפה (ואף רבא מקבל דברים אלו).
המהרש"א בחידושי אגדות כותב, כי יש שלושה סוגי חלומות: א. חלום שמראים לו לאדם בתחילת הלילה, על פי הרהורי לבו שהיו לו במהלך היום. חלומות אלו באים על ידי שד, ועליהם נאמר "וחלומות השוא ידברו". ב. חלום לגביו נאמר שהוא מוכרח להתקיים, והוא בא על ידי מלאך: חלום של שחרית, חלום שחלם לו חבירו, חלום שנפתר בתוך חלום, ויש אומרים אף חלום שנשנה (ומסתבר שזהו האופן של חלומות שהיה להם פתרון שלילי). ג. רוב החלומות במהלך הלילה, התלויים במה שיפתרו אותם, ועל כן עדיף לו להשכים ולפתור אותם באופן חיובי, קודם שיקדמנו ביאור שלילי לחלומות אלו.
לכאורה נראה, כי על מנת לפתור חלומות, יש לברר לאיזה סוג הוא משתייך, וישנה חכמה גדולה בדבר. אבל לדעת ר"י (תוספות נה,ב ד"ה פותרי), אין הדבר תלוי בחכמה, ומזל שעת הלידה הוא הגורם; וכך מבאר בתוספות הרא"ש, שאלו נולדו במזל לפתור חלומות (וכן הוא בשו"ת מן השמים סימן כב). המהרש"א כותב על דברי התוספות "דבריהם צריכים ביאור", ונראה שדברים אלו הם בהתאם להבנתו, שאכן יש בכך צורך בחכמה. ייתכן, שאף להבנת התוספות ישנם סוגים שונים של חלומות, בדומה לדברי המהרש"א הנ"ל, אלא שאין אפשרות ללמוד ולהכיר את ההבדלים ביניהם.
בתוספות הרא"ש כותב לגבי הטבת חלום, שאף על פי ש"חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא", בכל זאת יש לדאוג ממנו, וצריך הטבה. נראה, כי להבנתו יש לחשוש שחלום זה הוא מהחלומות הצריכים להתקיים. בטור ושו"ע (או"ח סימן רכ) מביאים את דין הגמרא, לגבי הרואה חלום ונפשו עגומה עליו. אבל הרמב"ם אינו מביא דין זה, ונראה כי להבנתו אין הדבר ראוי לאדם להתעסק בחלומות ולדאוג מהם, וממילא אין משמעות לדין זה (וראה דבריו בהלכות זכיה ומתנה י,ז שדברי חלומות לא מעלים ולא מורידים, אף כשיש יסוד להניח שהם נכונים), ומעין זה כותב בערוך השולחן שם.
