הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "מאי טעמא"; "מנהני מילי"

שבת כ ע"א

משלשלין את הפסח. מאי טעמא? - משום דבני חבורה זריזין הן. הא לאו הכי לא? והאמר מר: גדיא, בין שריק בין לא שריק - שפיר דמי! - התם מינתח, הכא - לא מינתח.
ומאחיזין את האור וכו', מנהני מילי? - אמר רב הונא: +שמות לה+ לא תבערו אש בכל משבתיכם, בכל מושבותיכם - אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד. מתקיף לה רב חסדא: אי הכי - אפילו בשבת נמי! - אלא אמר רב חסדא: קרא כי אתא - למישרי אברים ופדרים הוא דאתא, וכהנים זריזין הן. .  
 
1.
הביטוי "מאי טעמא" מוסב על דין דרבנן שמחפשים לו נימוק, ואילו הביטוי "מנהני מילי" [או: "מנלן"] מוסב על דין תורה שמחפשים את מקור הדין.

2.
ובסוגייתנו יש מי שמפרש שרב הונא עצמו שואל "מנהני מילי". הכוונה היא שאי אפשר להוכיח מהביטוי "מנהני מילי" שהגמרא עצמה ["סתמא דגמרא"] סבורה שאמנם דין זה הוא מדאורייתא, אלא רב הונא עצמו כך חושב, והוא עצמו שואל "מנהני מילי". שוטנשטיין, הערה 12, "מתיבתא", הערה טו.