הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תנאים: בית הלל ובית שמאי - הלכה כמי?
שבת כא ע"ב
תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין - נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין,
בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך;
ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.
אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל - כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל - דמעלין בקדש ואין מורידין.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו - כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו - דמעלין בקדש ואין מורידין?
1.
כיצד יתכן ש"שני זקנים היו בצידן" וחלקו אם לפסוק כבית שמאי או כבית הלל?
2.
יש אומרים שכנראה המחלוקת בסוגייתנו היתה לפני שיצאה בת קול והכריעה כבית הלל.
3.
ויש אומרים, שבסוגייתנו מדובר על מצוות "הידור" ובזה אין כלל שקובע, שהלכה דווקא כבית הלל. מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד כה.
