סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף  כא

 

עמוד א

רש"י  ד"ה מסכסכת. כמין סכין פגומה מסכסכת בבשר אנמילי''ד בלע''ז שאין אורו זקוף ונוח במקום אחד אלא נדעך וקופץ לישנא אחרינא מסכסכת בהן אינה נכנסת תוך הפתילה אלא סביב מבחוץ כמו סיכסכה אבניו ברואט''ש בלע''ז:
שאין נמשכין. ואתי להטות:

לכאורה נראה מרש"י שיש חילוקי טעמים בין הסיבה לאסור פתילות לא טובות – לסיבה לאסור שמנים לא טובים, והסיבה בפתילות שהאור לא זקוף ונוח אלא נדעך וקופץ, והכוונה שהנר לא דולק יפה, ולכאורה החשש הוא שמא יניח לנר ויצא מהבית כי זה לא נוח באור של נר כזה, וכך מפרש בפירוש המשניות להרמב"ם בטעם האיסור בין בשמנים ובין בפתילות (וזה לא כטעם שכתב הרמב"ם ז"ל ביד החזקה שהטעם הוא שמא יטה, וכוונתו שמה יטה לא רק כדי לקרוא לאורו אלא לשאר תשמיש) או שכמו שהתוס' ישנים כותב כאן שהטעם שמא יכבה הנר והטעם שמדליקים נר שבת הוא מפני שלום הבית, ובירושלמי איתא שבפתילות החשש הוא שמא ישכח ויתקן הפתילה וזה כמו הטעם שמה יטה שנאמר לגבי שמן שאינו נמשך טוב, ונראה לומר כמו שנדייק בהמשך דברי רש"י (בסוף העמוד) שבפתילות החשש שמא יכבה הנר, ובשמנים – שמא יטה כמו שרש"י כותב בד"ה שאין נמשכין "ואתי להטות" ולא כתב כלשון הזה ואתי להטות גבי פתילות מכאן ראיה שרש"י סבר שסיבותיהן שונות.

רש"י ד"ה כבתה. נר חנוכה:
ומדוע רש"י כותב נר חנוכה מה מוסיף זה הרי ברור מהגמרא שמדברים בנר חנוכה, ונראה שרש"י רצה להסביר בזה מדוע נקט גבי נר בלשון נקבה "כבתה" ולא "כבה" , והמילה חנוכה היא לשון נקבה, ויש הרבה הסברים למשמעות חנוכה בלשון נקבה, ועיין בתוס' קידושין דף ב ע"ב ד"ה קשיין קראי אהדדי וכו' וכן בלשון חכמים מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה נר שכבה (שם דף מד.) ואמנם גם שבת זה לשון נקבה, אבל נר  שבת הוא - נר של שבת מאחר שהשבת ניכרת  בפרטים רבים, (מלאכות של שבת, סעודות שבת, ועוד) וכשמדברים על נר שבת  ההתייחסות של הגמרא לנר שהוא לשון זכר  ולכן נקרא נר שכבה, משא"כ נר חנוכה -  שכל מהות החנוכה הוא בנר החנוכה, וע"כ נקרא נר-חנוכה שכבתה.

רש"י ד"ה זקוק לה. לתקנה הלכך צריך לכתחלה לעשות יפה דילמא פשע ולא מתקן לה:
ומותר להשתמש לאורה. הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש:

בלשון הרש"י דילמא פשע ולא מתקן לה, אנו רואים הבדל לכאורה משמעותי בין טעם איסור השימוש בפסולין אלו - בחול, לטעם האיסור בשבת, בחול - שמא יפשע ולא יתקן, ובשבת - שמא ישכח ששבת ויטה, ולא אמר שמא יפשע ויטה, ונראה להסביר שיש חילוק בין פעולה שהיא באינו עושה - לתקן הפתילה, לבין עושה - שמטה הנר, שדבר שצריך לעשות ואינו עושה אף מחמת שיכחה הוא קרוב לפשיעה וע"כ רש"י נוקט בלשון דילמה פשע, ופעולה שעושה מעשה כהטיית נר מוכרח להיות שהוא מחמת שיכחה, כי טבע האדם הוא עצל ואינו עושה,
חילוק נוסף אפשר לומר בשינויי הלשון שבדברי רש"י, והוא שרש"י לשיטתו בסיבות האיסורים לשמנים ופתילות כמו שכתבנו למעלה, הרי שכאן לגבי נר חנוכה, אפשר לכאורה לחלק שלגבי פסולי הפתילות הסיבה היא שכבתה זקוק לה, ומפני שפתילות אלו נכבים, אסור להשתמש בהם, ולגבי שמנים שאינם נמשכים הסיבה לאוסרם הוא מפני שמה יטה כשירצה להשתמש לאורם בשבת, ובחול לכאורה היה מותר להשתמש בהם, ואולי משום לא פלוג עירבן רב הונא יחד, ובזה יתורץ גם קושית תוס' בד"ה ומותר להשתמש לאורה וכו' דאיך מדייקים מרב הונא שנר חנוכה מותר להשתמש לאורן ומפני החשש שמה יטה בשבת – אסרינן בחנוכה באלו הפתילות והשמנים שאסורים בשבת , כי אולי אוסרים בשבת בגלל כבתה זקוק לה ובשבת אין יכול להדליק, ותירץ תוס' מפני שנקט בלשון בין בשבת ובין בחול שמע מינה שיש עוד טעם בשבת וכו' וע"פ יסוד זה שהנחנו בדברי רש"י אפשר לומר שבשמנים שהנר אינו נכבה אלא שאינו נמשך השמן אחר הפתילה, חייבין לומר שהסיבה לאוסרן היא מפני השבת והחשש שמא יטה, וזה שייך רק בשבת חנוכה, ובפתילות האיסור שמא יכבה ויפשע ולא ידליק ויתקן וזה רק בחול, כי בשבת אין שייך לומר שמא יפשע ולא יתקן דהרי אסור לו לתקן.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר