סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

היו כורכין פתילה על גבי אגוז ומדליקין – אגוז המלך

 

"איתיביה: כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: של בית אבא היו כורכין פתילה על גבי אגוז ומדליקין. קתני מיהת מדליקין? אמר ליה: אדמותבת לי מדרבן שמעון בן גמליאל סייעינהו מדתנא קמא! הא לא קשיא, מעשה רב. מכל מקום קשיא! מאי לאו להדליק? לא, להקפות" (שבת, כא ע"א).

פירוש: אֵיתִיבֵיהּ [הקשה לו] אביי לרבה ממה ששנינו בתוספתא: כָּרַךְ דָּבָר שֶׁמַּדְלִיקִין בּוֹ עַל גַּבֵּי דָבָר שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: שֶׁל בֵּית אַבָּא הָיוּ כּוֹרְכִין פְּתִילָה שמדליקים בה עַל גַּבֵּי אֱגוֹז וכך היו מַדְלִיקִין. וְקָתָנֵי מִיהַת [ושנינו בכל אופן] כי מַדְלִיקִין, והרי שמותר להדליק כשמצרפים פתילה מותרת ואסורה! אָמַר לֵיהּ [לו] רבה: אַדְּמוֹתְבַתְּ [עד שאתה מקשה] לִי מדברי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, סַיְּיעִינְהוּ [סייע לנו, לדברינו] מדברי התַּנָּא קַמָּא [הראשון] שאסר להדליק בכגון זה! ומשיבים: הָא לָא קַשְׁיָא [זו אינה קשה], שעדיף להקשות כאן מדברי רבן שמעון בן גמליאל אודות מנהג בית אביו בענין זה משום הכלל "מַעֲשֶׂה רַב". כי גדול כוח ההוכחה שמביאים מדבר שנהגו בו למעשה, מהלכה מופשטת בלבד, שאולי אף אומרה לא התכוון לבצעה הלכה למעשה. מִכָּל מָקוֹם עדיין קַשְׁיָא [קשה] מדברי רבן שמעון בן גמליאל, שהרי מַאי לָאו [האם לא] מדובר כאן לענין לְהַדְלִיק את הפתילה עם האגוז? ואם כן הרי שמותר הדבר! על כך משיבים: לֹא, המדובר הוא לְהַקְפּוֹת, כלומר לסייע שהפתילה תצוף על גבי השמן בעזרת האגוז (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)

 
שם עברי:  אגוז המלך   שם באנגלית:  Common Walnut, Persian Walnut   שם מדעי:  Juglans regia      

שם נרדף במקורות: אמגוזא, אגוזא   שמות בשפות אחרות: ערבית - גאוז


נושא מרכזי: מדוע נבחר האגוז לייצג ציפה על פני מים?


מעיון בסוגיות בהן מוזכרים שמות של צמחים ובעלי חיים עולה שלחלק ממינים אלו יש "תפקיד" קבוע בדברי חכמים. בסוגיות רבות ה"עז" היא זו המעוללת מעשי משובה ונחשבת כ"פגע רע". העורב הוא ה"גנב" ובו יש לתלות "העלמות" בשר או השלכתו למקומות לא רצויים. בעולם הצומח החרדל משמש כדימוי לזרע קטן ביותר. ייתכן, אם כן, שכך הוא גם האגוז ועד עתה הצטברו בידי שלוש דוגמאות המעניקות לפרי זה "תפקיד" ומעמד של עצם המייצג כושר ציפה טוב.

במסכת שבת (ה ע"ב) למדנו: "ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: מים על גבי מים היינו הנחתן, אגוז על גבי מים לאו היינו הנחתו. בעי רבא: אגוז בכלי, וכלי צף על גבי מים, בתר אגוז אזלינן והא נייח, או דילמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח, דנייד? תיקו" (1). רבא בחר להדגים את העובדה שעצם הצף על פני המים איננו נחשב כמונח דווקא בעזרת אגוז ולא בעצם או פרי אחר (ראו עוד במאמר "אגוז על גבי מים לאו היינו הנחתו"). תאור מפורט יותר נמצא בגמרא בנדה (לא ע"א): "ואמר רבי אלעזר: למה ולד דומה במעי אמו? לאגוז מונח בספל של מים, אדם נותן אצבעו עליו, שוקע לכאן ולכאן". בהשוואה זו רומז רבי אלעזר להגנה הניתנית לעובר על ידי מי השפיר (בלשון חז"ל נקרא השפיר בשם שליה). מי שפיר הינם הנוזל שממלא את שק השפיר של האשה בהריון. נוזל זה מזין ומגן על העובר המתפתח ברחם במהלך שבועות ההריון (ראו עוד במאמר "לאגוז מונח בספל של מים"). התאור של "אדם נותן אצבעו עליו, שוקע לכאן ולכאן" מבטא את כושר הציפה המעולה של האגוז במים המונע אפשרות שקיעה גם כאשר מופעל עליו לחץ כלפי מטה. באופן דומה העובדה שהעובר "צף" במי השפיר מנטרלת כוחות לחץ המופעלים עליו (למשל בעקבות נפילת האם).

ועתה נוכל לצרף גם את האגוז בסוגייתנו כדוגמה נוספת. אין לי ספק שיש עצמים שנוח יותר להשתמש בהם להציף פתילה שהרי האגוז עגלגל, אך כנראה תפקיד האגוז משתלב בדימוי הקבוע שלו.

שאלה שניתן לשאול היא מדוע נבחר האגוז לייצג את כושר הציפה ולא פירות אחרים שהרי כמעט כל הפירות צפים במים. בעקבות שאלה זו "הטבעתי" פירות שונים ובדקתי את כושר הציפה שלהם בהשוואה לאגוז. התברר שבניגוד לאגוז שכמעט כולו צף על פני המים הרי ששאר הפירות שקעו במידה רבה. את שאר הפירות הצלחתי לדחוק בעזרת אצבע אל הקרקעית ואילו האגוז ניתר משני צידי האצבע ("שוקע לכאן ולכאן") מבלי שניתן היה לדחוק אותו אל תוך המים. אפשרות נוספת לבחירת האגוז כמייצג ציפה היא העובדה שהוא דומה לסירה עשויית עץ השטה על פני המים תמונה 3). "א"ר יוסי בר יהודה: מי שלא ראה אגוז מימיו ואינו יודעו, מה סבור שאין בו כלום אלא עצים, פעפעו הרי הוא מוציא אותו מגורות של אוכלים וכו'" (ילקוט שמעוני, שיר השירים, רמז תתקצ"ב). רק לאחר שבירת קליפת העץ (הקליפה הפנימית) מתגלות מגורות הפרי. כושר הציפה המעולה של פרי האגוז נובע מקליפת עץ זו ומכך שהוא מכיל חללי אוויר רבים. 
  

    
 תמונה 1.    תמונה 2.

    

      
תמונה 3. אגוז המלך - זרע          צילם:  Fir0002/Flagstaffotos    תמונה 4. אגוז המלך        
 צילמה: תהילה רענן

  


(1) פירוש: וְאָזְדָא [והולך] רָבָא לְטַעֲמֵיהּ [לטעמו, לשיטתו] שכבר אָמַר רָבָא: הדבר פשוט כי מַיִם עַל גַּבֵּי מַיִם הַיְינוּ [זוהי] הַנָּחָתָן, ועקירתם משם עקירה היא לכל דבר. וכן ברור כי אֱגוֹז הצף עַל גַּבֵּי מַיִם לָאו הַיְינוּ [אין זו] בכלל הַנָּחָתוֹ, ולפיכך עקירתו משם אינה נחשבת כעקירה. ואולם בָּעֵי [שאל] רָבָא: מקרה בו היה אֱגוֹז מצוי בּתוך כְּלִי, ואותו כְּלִי צָף עַל גַּבֵּי מַיִם, ועקר אדם את האגוז מן הכלי, האם תיחשב זאת לעקירה? וצדדי השאלה: האם בָּתַר [אחר] האֱגוֹז אָזְלִינַן [הולכים אנו] ורק לפי מצבו תיקבע ההלכה, והוא הלא הוא מונח בתוך הכלי, וְהָא נָיֵיח [והרי הוא נח], אוֹ דִּילְמָא בָּתַר [שמא אחר] הכְּלִי אָזְלִינַן [הולכים אנו] וְהָא [וזה, הכלי] הלא לֹא נָיֵיח [נח], שכן בהיותו על גבי המים הוא דְּנָיֵיד [שנד] ממקום למקום על גביהם. לשאלה זו לא נמצא פתרון ועל כן תֵּיקוּ [תעמוד] במקומה.    
 


לעיון נוסף:

מהם אגוזי פרך? ראה בפורטל הדף היומי: "וליתני אגוזי פרך ורימוני בדאן".

 


א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר