סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 


אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"מצוותה משתשקע החמה"
לביאורה של הנהגת החזון איש בהדלקת נרות חנוכה - ליומא דהילולא ט"ו חשון

שבת כא ע"ב


באחד הכוללים בברוקלין שבניו-יורק, לפני כארבעים שנה, שרר בלבול קבוע בכל שנה בימות החנוכה. אבותיהם של הצורבי מדרבנן חובשי ספסלי הכולל, היו טרודים כל ימיהם על המחיה ועל הכלכלה, ולפיכך אף בימות החנוכה לא היו יכולים להדליק נרות עד שובם הביתה ככלות העבודה - מה שהיה קורה בדרך כלל כשעה או שעתיים לאחר שקיעת החמה. ברם, זכו אותם עמלי כפיים להקים דור ישרים, ובניהם כבר חבשו את ספסלי בית המדרש שועים בתורה ועבודה כל ימיהם, ויכולים היו להדליק נר חנוכה בזמן. אך כאן התעוררה מבוכה רבתי, אימתי הוא הזמן? דעות שונות ומגוונות עלו בענין. אחד מתלמידי החכמים הציע להדליק נרות בצאת הכוכבים כפסק השולחן ערוך. האחר הפנה אל דברי הגר"א המובאים במשנה ברורה, להדליק רבע שעה לפני צאת הכוכבים. ואילו צורב שלישי דייק מדברי הרמב"ם המובאים בביאור הלכה, כי יש להדליק בשעת השקיעה ממש. עוד ידעו כי מקובל בעולם הישיבות בארה"ב, שמרן הגאון רבי אהרן קוטלר, הנהיג שבליקווד ידליקו נרות חנוכה עשרים וחמש דקות לאחר השקיעה, ואחריו נמשכו רוב הישיבות בארצות הברית. כך גם נהגו בני הכולל המדובר עד שהחליטו להתיר את המבוכה ולפנות להכרעתו של מורה הלכה מובהק, והפנו את שאלתם אל מרן הגאון רבי בנימין זילבר.

מרן הגר"ב ("אז נדברו" ז, ע) מאריך ומרחיב בכל זמני ההדלקה והמנהגים השונים, ומתוך דבריו נדרש להנהגת החזון איש אותה הוא מוסר ומנסה לבאר. מרן החזון איש - כך כותב הגר"ב, נוהג היה להדליק נרות חנוכה עשרים דקות לאחר השקיעה. (החזון איש עצמו לא ביאר את מנהגו בפרוטרוט, ומקובל שהתחמק מלבאר זאת כאשר שנה אחת אמר כי נוהג כן לפי שכך נהג - אשתקד. בשנה אחרת אמר שכך מקובל הוא מהגר"א, ובין תלמידיו מקובל היה וכך הניח גם מרן הסטייפלר - שהחזון איש נהג כפי שנהג אביו - "בירור הלכה" תליתאה, אורח חיים תערב).

יש המניחים - מביא הגר"ב, כי החזון איש נהג כך לפי דעת הגר"א בהלכות מילה שזמן הדלקת נרות חנוכה הוא בצאת הכוכבים. אלא שהגר"ב עצמו מביא כי נראה לו שהסיבה העיקרית שכך נהג החזון איש היא לפי מנהג אבותיו שנהגו בליטא להדליק עשרים דקות אחרי השקיעה ומשום שלפי האופק באירופה - אז הוא הזמן המקביל בחשכתו לשקיעה שלנו. כסימוכין לדבריו הוא מביא שפעם בראש השנה התפלל במחיצתו של החזון איש. החזון איש שימש כבעל מקרא ולפיכך ביקש שבתקיעות דמעומד יתקעו רק ג' פעמים תשר"ת כדעת הרמ"א (ולא כפי המנהג שתוקעים ג' פעמים תשר"ת תש"ת תר"ת), וביאר שכיון שהוא הבעל מקרא קשה עליו לעשות כנגד מנהג אבותיו, אף שזה להיפך מהמנהג הותיק בארץ ישראל. ולפיכך מניח הגר"ב זילבר שאף בהדלקת נרות חנוכה לא רצה החזון איש לשנות ממנהג אביו.

ובטעמו של המנהג הנהוג בליטא מסביר הגר"ב זילבר, כי הוא הונהג כפי הנראה משום שבארצות הצפוניות של אירופה וליטא בכללם, הרי שמהשקיעה ועד צאת הכוכבים נמשך יותר זמן מאשר בארץ ישראל, ולכן כאשר מדליקים בשקיעה הוא בבחינת הדלקה ביום שכלפיה טענו הראשונים שאינה מועילה כי "שרגא בטיהרא מאי אהני". ולפיכך מסביר כי יתכן שאף הנהגת מרן הגר"א קוטלר שהובאה בדברי השואל, נמשכת אחר מנהג החזון איש להדליק עשרים דקות אחר השקיעה כדי שלא להדליק כל זמן שיש אור בחוץ, ולפי שהאופק בארצות הברית שאף היא צפונית בהרבה מארץ ישראל, דומה יותר לאופק האירופאי - שבו כאמור מתאים יותר להדליק עשרים דקות אחרי השקיעה.

ולגופה של הלכה, מסכם הגר"ב זילבר, כי לדידו ראוי היה יותר להדליק בארצות הברית בין עשר דקות לרבע שעה לאחר השקיעה, אך כיון שהגר"א קוטלר הנהיג להדליק עשרים וחמש דקות לאחר השקיעה "אין רצוני לשנות המנהג". ואמנם הוא מסיים, כי על כל פנים אין לאחר את ההדלקה מחמישים דקות לאחר השקיעה - שאז כבר מתחילה השקיעה אף לשיטת רבינו תם. ועוד הוא מוסיף כי אימתי שיהא זמן ההדלקה - יש לתת שמן בנר שידלק לפחות עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים, ומן הראוי שידלק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר