פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"במה אשה יוצאה"
על טעמים גלויים ונסתרים בתקנות חז"ל
שבת נז ע"א
בשכונת בורו פארק שברובע ברוקלין - ניו יורק, מתחולל מזה כמה שנים, פולמוס סוער סביב העירוב המקום. חלק מפוסקי הדור מצדדים שניתן להתקין במקום עירוב, אחרים אוסרים זאת, וקונטרסים על קונטרסים נכתבו כשהם מלאים דיונים מזן אל זן ומקיפים את כל התורה כולה, סביב השאלה האקטואלית הסוערת.
גופו של הנידון מצוי גם בין בתריו של פרק במה אשה, כאשר היא גופה השאלה - במה האשה מותרת לצאת אם אין עירוב - או אם בלתי ניתן להסתמך עליו, ובעניין זה מעניין לציין לאחת הטענות המקוריות שנידונו בפולמוס סוער זה.
אחת הטענות שהעלו מתנגדי העירוב, הייתה טענה של צניעות, כשהם מסבירים שאם יותקן עירוב הוא יביא לכך שרבים יסתובבו ברחובות העיר והדבר עלול להביא למכשולות שונים. אלא שהמצדדים בהיתר העירוב טענו שאין לקבל זאת, באשר רואים שחז"ל עצמם לא חששו לזאת ועמלו בהתקנת עירוב, אף שידעו שעל ידי כך יצאו רבים לרחובות ועם כל זאת סברו שהסיבה שעלולים להתעורר מכשולות שונים, אין בה כדי למנוע התקנת ערוב.
מאידך, טענו מתנגדי העירוב כי אכן חז"ל חששו גם לזה כשהם מביאים את דברי המדרש תנחומא בפרשתנו - פרשת וישלח המביא את דברי המשנה במה אין האשה יוצאה ומוסיף על כך "רבנן אמרי - אף בחול אסור לצאת בהן לרשות הרבים מפני שהעם מסתכלין בה ופגם הוא לאשה".
ואף שחז"ל לא נתנו טעם זה במפורש לגבי התכשיטים שבהם מותר או אסור לאשה לצאת עימם לרחוב, עם זאת ידועים דברי הגר"א כי לכל תקנה של חז"ל ישנם טעמים גלויים ונסתרים, ועל כן אף אם התבטלו הטעמים הגלויים שנתנו חז"ל - מכל מקום הגזירה או התקנה עצמה לא התבטלה, מאחר שאיננו יודעים את הטעמים הנסתרים שלה. ואף כאן טענו מתנגדי העירוב - יש לומר שחז"ל אסרו על יציאת האשה לרחוב בתכשיטים שונים לא רק משום איסורי הוצאה השונים שהם טעם גלוי, אלא אף משום טעם הצניעות שהוא הטעם הכמוס בענין זה, ומכל מקום רואים שאף הוא טעם שיש להתחשב בו בכל הנוגע להתקנת עירוב וטלטול בשבת. (על פי "ברכת אליהו" להגאון רבי אליהו פישר שליט"א ראש כולל גור ברוקלין)
