הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

ערלתו תמה

שבת קח ע"א

 
"מניין למילה שבאותו מקום?
- נאמר כאן ערלתו {וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. ויקרא יב, ג} ונאמר להלן ערלתו {וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ. ויקרא יט, כג}, מה להלן דבר שעושה פרי - אף כאן דבר שעושה פרי.
- אימא לבו, דכתיב (דברים י) ומלתם את ערלת לבבכם? אימא אזנו, דכתיב (ירמיהו ו) הנה ערלה אזנם?
- דנין ערלתו תמה מערלתו תמה, ואין דנין ערלתו תמה מערלת שאינה תמה".

פירש רש"י: "תמה - באותיותיה, ערלתו. ואין דנין ערלתו מערלת - דאין זו אמירה תמה, שאינו מפורש בתוך התיבה ערלת מה".
כלומר שבמילה "ערלת" עצמה לא מבואר עדיין באיזו ערלה מדובר, אלא רק במילה שאחריה – "לבבכם" או "אזנם".

והשפת אמת כתב:
"דנין ערלתו תמה כו' יש לדקדק לפי' רש"י דהו"ל למימר כמו בעלמא דנין ערלתו מערלתו ואין דנין ערלתו מערלת, ואף על גב דמאי נפקא מינה דהא תני דבי ר"י כו' זו שיבה כו', מ"מ כיון דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן כדאמרינן הכי בכמה דוכתי, ולכן אפשר לפרש ערלתו תמה שאינו נעשה בעל מום ע"י הסרת הערלה כדכתיב וֶהְיֵה תמים, וכן האילן מוציא פירותיו בשנה שניה שוב כבראשונה, מה שאין כן ערלת לב ואוזן היה מום ואינו ערלתו תמה, [ובמדרש רבה פרשת לך יליף נמי מדכתיב התהלך לפני והיה תמים ואם ימול מן האוזן או מן הלב אינו תמים ע"ש]".

עוד יש לפרש קרוב לדברי רש"י: שפירוש 'ערלתו תמה' – שבמילה "ערלתו" תם ונשלם הביטוי, ולכן הוא מוטעם בטעם מפסיק. בעוד המילים עָרְלַת ו-עֲרֵלָה מוטעמות בטעם משרת המקושר למילה הבאה, כי לא תם בהם הביטוי, והביטוי המלא הוא: עָרְלַת-לְבַבְכֶם, עֲרֵלָה-אָזְנָם, משום כך מילים אלו שונות באופן מהותי מהמילה ערלתו.

דומה לזה ממש דרשו במקומות רבים:
במסכתות ברכות דף לה ע"א ובבא מציעא דף פז ע"ב: "כרם זית - אקרי, כרם סתמא - לא אקרי".
במסכת עירובין דף ב ע"ב: "פתח שער החצר - איקרי, פתח סתמא - לא איקרי".
במסכת יומא דף י ע"א: "בית חורף ובית קיץ - איקרי, בית סתמא - לא איקרי".
במסכת מנחות דף ג ע"ב: "בלולה בשמן איקרי, בלולה סתמא לא איקרי".
במסכת מנחות דף לז ע"א: "יד ימינו איקרי, יד סתמא לא איקרי".
במסכת חולין דף פח ע"ב: "עפר שריפה איקרי, עפר סתמא לא איקרי".
במסכת חולין דף קלט ע"ב: "דרך נשר - איקרי, דרך סתמא לא איקרי".
במסכת ערכין דף יא ע"א: "טוב איקרי, טוב לבב לא איקרי".
במסכת תמורה דף ט ע"א: "בהמה רבה - איקרי, בהמה סתם - לא איקרי".