טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה - אייל
"... אמר רבי חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר היו שריה כאילים לא מצאו מרעה. מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה אף ישראל שבאותו הדור, כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה".(שבת, קיט ע"ב).
שם עברי: אייל שם באנגלית: Deer שם מדעי: Cervidae
הנושא המרכזי: מבנה עדרי איילים
נוכל להבין את דברי רבי חנינא אם נניח שהאיילים רועים כאשר גופם מופנה לכיוון זהה וכך ראשו של האחד מופנה תמיד לצד זנבו של חברו הסמוך אליו. התנהגות כמה מינים של מעלי גרה מעלה שאכן הפרטים בעדר פונים לכיוון אחד כמתואר בגמרא ואינה ייחודית רק לאיילים אך ייתכן ותופעה זו מודגשת דווקא בהם.
במשך מאות שנים שמו לב הרועים שבנוסף לכך שבהמותיהם יוצרות עדרים גדולים הן גם פונות במהלך הרעיה והמנוחה לכיוון זהה. הניסיון ו"החכמה העממית" הציעו מספר הסברים לתופעת "יישור" העדרים. א. הבהמות עומדות בניצב לכיוון קרני השמש בשעות הקרות של הבוקר על מנת לספוג חום בפני השטח הגדולים שלהם כלומר בצידי הגוף. ב. הן ניצבות בכיוון הרוח על מנת לצמצם את פגיעתה בגוף ולמנוע התקררות.
מחקרים חדשים שהתבצעו על ידי קבוצת חוקרים בראשות S. Begall מצביעים על כך שלא רק שהעדרים מאורגנים באופן "מיושר" (alignment) אלא שהם פונים לכיוון הצפון המגנטי. התברר שבקר וצאן אינם מתיישרים רק בפרקי זמן קרים או בעת רוחות חזקות והתנהגות זו מתבצעת גם במזג אוויר חם ונעים ואפילו בעצומו של הלילה. תופעה מסתורית זו נחקרה לאחרונה בעזרת סקירה של תמונות לווין, שנלקחו מ - Google Earth, שתיארו עדרים "מיושרים" של בקר ואיילים. מהתמונות עלתה התנהגות מרשימה שלא הייתה מוכרת במשך אלפי שנים למרות שהתרחשה מתחת לאפם של רועים וציידים. העדרים "מיושרים" לכיוון צפון-דרום כמחט מצפן חיה. הם מושפעים מחוש מגנטי שהתגלה רק עתה.
במחקר נסקרו עדרים בשש מדינות מדרום אפריקה עד הודו ועד בריטניה. נרשם המיקום של 8,500 פרטים ביותר מ – 300 אתרים מזנים שונים, קווי רוחב שונים ובזמנים שונים. הסקר העולמי הזה גילה שבעלי החיים התמקמו לאורך הציר צפון-דרום באופן עקבי מאד וההסתברות לכך שהדבר נעשה במקרה היא פחות מ – 1/100,000. כיוון העדרים הצביע לא לקוטב הגיאוגרפי אלא לכיוון הצפון המגנטי. כיוון זה הנקרא הנטייה המגנטית משתנה על פני הגלובוס ובהתאמה לכך השתנתה גם הנטייה של העדרים במקומות השונים.
התופעה בולטת באיילים יותר מאשר בבקר. החוקרים הגיעו ליותר מ – 200 אתרים ברפובליקה הקזחית ובחנו את מיקומם של כמעט 3,000 איילי הכרמל ואיל אדמוני (מינים שחיו בא"י). כאשר העדרים נעו החוקרים רשמו את ה"יישור" על פי טביעות גופם שנשארו בשלג והן נטו לצפון המגנטי. גם ראשי האיילים פנו צפונה אם כי, כצפוי, כאן הייתה שונות גדולה יותר בגלל הצורך לסקור את הסביבה מפני טורפים.
עדר פרות בגליל - הפרות פונות צפונה
הדגימה הגדולה במחקר זה סייעה לשלול הסברים אחרים להתנהגות ה"יישור" הלא טבעית הזאת. ראשית, ההצעות שהיא קשורה לכיוון השמש והרוח אינן ישימות לאור כך שהיא סטנדרטית מסביב לכדור הארץ. לרוע המזל אין בתמונות של Google Earth רישום מדויק של שעת הצילום שהיה מאפשר לחוקרים לבצע השוואה לנתוני מזג האוויר. עצם קיומן של התמונות מעיד על כך שהן צולמו בימים בהירים וצורת הצללים ומיקומם רומזים על כך שקרינת השמש לא הייתה חריגה בעוצמתה.
אם אכן הבקר "התיישר" כתגובה לרוחות סוערות הרי שכל 308 האתרים שנדגמו היו חשופים לרוחות אלו בו זמנית ובעיקר בכיוון צפון-דרום. דבר זה איננו סביר במיוחד לאור כך שבחצי הכדור הצפוני שולטות בריזות מערביות ובחצי הכדור הדרומי שולטות "רוחות המסחר" הדרום-מזרחיות. אם אין די בכך הרי שאטלס הרוחות באזורים שנבדקו מלמד שמשטר הרוחות השולט בהן משתנה במהלך השנה ואם קיים שם מכנה משותף כלשהו הרי שהוא רוחות מערביות שכמובן אינן מתאימות ל"יישור" על פי הציר צפון-דרום. הנתונים שבידי החוקרים שוללים גם את האפשרות שהגורם הוא קרינת השמש. תמונות הלוויין תיעדו את מיקום הצללים של בעלי החיים והתברר שהם אינם נמצאים במתאם עם הזווית ביחס השמש. יתר על כן, האיילים פנו לאותו כיוון גם בשעות הלילה.
קיימת חלופה שלישית להסבר והיא התכווננות (אוריינטציה) בעזרת אור מקוטב כפי שניתן למצוא בחרקים ועופות נודדים. עדיין אין הוכחות שלבקר ואיילים יש רשתית מתאימה לקליטת אור מקוטב. לאור העובדה שבקר ואיילים פעילי לילה באופן חלקי הם אינם מתאימים לפרופיל של בעלי חיים המשתמשים באור מקוטב שבדרך כלל פעילי יום.
לאור כך שלושת חלופות ההסבר נשללו נותרה רק החלופה הפשוטה ביותר והיא שימוש בשדה המגנטי של כדור הארץ כבסיס לאוריינטציה. הבקר והאיילים מצטרפים בכך לקבוצה גדולה של בעלי חיים כמו זבובים, דבורים ודגי זהב המתייצבים כמצפן קטן כאשר אין בסביבה גורמים מפריעים. חשוב להדגיש שהצעת החוקרת Begall איננה מוסכמת על הכול ובספרות העוסקת בהתנהגות רעיית בקר ניתן עדיין למצוא את ההצעות האחרות.
מה היתרון ב"יישור" לצפון? התופעה עדיין מסתורית אך קיימות כמה הצעות לא מוכחות. ייתכן וההתייצבות בציר צפון-דרום מאזנת את השדות המגנטיים משני עברי ציר הגוף דבר המשפיע על תהליכי חיים. מעט ביסוס לטענה מגיע מכך שהפעילות החשמלית במוח האדם משתנה בהתאם לכיוון שכיבת הנבדק (ציר צפון-דרום לעומת ציר מזרח-מערב). לחילופין ייתכן ועצם ההתייצבות בכיוון קבוע מקלה על בעל החיים למצוא את דרכו כאשר הוא נע על פני מרחקים ארוכים או נמלט מטורף. למעשה הן הבקר והן האיילים הם בעלי חיים חברתיים הנודדים למרחקים גדולים בנופים שמעטות בהם נקודות הציון. חוש מגנטי או תפיסה מגנטית (“magnetoreception”) עשויים להיות יעילים לצורך ניווט כפי שיכולים לאשר צבי ים ועופות. לדעתי ניתן להציע יתרון נוסף, בסיסי יותר, והוא יכולת חברי העדר למנוע את התפזרותם לכל עבר במהלך הרעיה מבלי שיאלצו להקדיש זמן לתצפת זה על זה. מחד גיסא אחד ממנגנוני ההגנה החשובים של מעלי הגירה היא התקבצות בעדרים אך מאידך גיסא מינים אוכלי עשב נעים תוך כדי הרעיה על מנת לבחור פריטי מזון מועדפים (1) דבר העלול לגרום להתפזרותם. בעזרת החוש המגנטי השומר על כיוון משותף וקצב הליכה זהה העדר מתקדם כגוש אחד ללא צורך להשתמש בחוש הראיה שהשימוש בו כרוך בהרמת הראש והפסקת האכילה.
החוש המגנטי הוא אחד מהיכולות המסתוריות ביותר של בעלי חיים ורק כמה מכרסמים ומין עטלף ידועים כבעלי מצפן פנימי. כמה חוקרים מאמינים שמנגנון דומה קיים בסוסים, דולפינים ולוויתנים אך קשה מאד להוכיח את הדבר משום שלא ניתן לבצע ניסויי מעבדה בקבוצות גדולות של בעלי חיים אלו. המיוחד במחקר של Begall הוא שבעזרת צילומי לוויין הוא הצליח להפוך את כל העולם למעבדה טבעית אחת.
(1) תנועת העדר הרועה מונעת גם רעיית יתר העלולה לפגוע בהתפתחות המרעה בעונה הבאה.
(
רשימת מקורות:
Begall S. et al (2008): Magnetic alignment in grazing and resting cattle and deer. Proceedings of the National Academy of Sciences USA, 105(36): 13451-13455.
Burda H. et al (2009):Extremely low-frequency electromagnetic fields disrupt magnetic alignment of ruminants. Proceedings of the National Academy of Sciences USA, 106 (14): 5708-5713
לעיון נוסף:
בפורטל הדף היומי: "בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
