מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
מ"ט מערבין בתרומה ולא בטבל לפי"ד רש"י
עירובין כו ע"ב
במשנה, מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה וכו'. ויעוי' בגמ' (כח.) דא"ר יהודה משמיה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב מערבין בפעפועין ובחלגלוגות ובגודגדניות וכו', ובגודגדניות מי מערבין והתניא גודגדניות מרובי בנים יאכלו, חשוכי בנים לא יאכלו, ואם הוקשו לזרע אף מרובי בנים לא יאכלו, תרגמא אשלא הוקשו לזרע ומרובי בנים, ואב"א לעולם לחשוכי בנים ג"כ מערבין דהא חזו למרובי בנים, מי לא תנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה אלמא אע"ג דלא חזי להאי חזי להאי ה"נ אע"ג דלא חזי להאי חזי להאי.
(א)
והנה יעוי' ברפ"ב דפסחים (כא:) דא"ר אבהו כל מקום שנאמר לא יאכל או לא תאכל או לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע וכו'. ולקמן (כג.) מקשה הגמ' על ר' אבהו והרי תרומה דרחמנא אמר וכל זר לא יאכל קודש ותנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה, ופירש"י מערבין לנזיר, עירובי תחומין ביין אע"פ שסעודה שאינה ראויה לו היא, הואיל ואי מתשיל אנזירותיה שריא ליה מערבין, וכן לישראל בתרומה דאי בעי מיתשל עליה דתרומת טעות אינה תרומה וכו', עכ"ל יעו"ש.
אולם יעו"ש במאירי בד"ה התרומה וכו' שכ' בזה"ל, מעתה מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה, הואיל וראויים לקצת בני אדם, ואל תפרשה מטעם שיכול לישאל עליהם, שהרי התרומה אם ישאל עליה טבל היא ואין מערבין בה וכו', עכ"ל ע"ש. וא"כ יל"ע באמת ברש"י מה מועיל "שאלה" בתרומה וכש"כ המאירי.
ואין לומר דכיון דאכתי אם עבר ותיקנה לטבל ע"י תרו"מ דמועיל לו, דיעוי' במשנה בתרומות (פ"ב מ"ג) והובא בגמ' בביצה פ"ב (יז:) ובגיטין (נד.) דהמעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל [ויעו"ש ברש"י שכ' דה"ט דלא יאכל דעבר על איסור דרבנן שאסרו להגביה תרומות ומעשרות וכבמשנה בביצה שם] ע"ש, וא"כ מדאסור לו לאוכלו כשעשהו "במזיד" א"כ מה שייך לומר דנחשב ש"ראוי" לישראל ב"אכילה" בשבת, וא"כ צ"ע ברש"י.
(ב)
ונר' ליישב, דהנה יעוי' בגמ' לקמן (ל:) דכ' מ"ט דסומכוס דפליג על דרבנן רק גבי תרומה שא"א לערב בו ומשא"כ ביין לנזיר מודה לרבנן דאפשר לערב בו, משום דאפשר להישאל על נזירותו, א"ה תרומה נמי וכו', אי מיתשיל עלה הדרא לטיבלא, וליפרוש עלה ממקום אחר וכו', ופירש"י דאחר שישאל ע"ז והדרא לטיבלא ביה"ש בשעת קניית עירוב מצי למימר פירות שיש לי "בביתי" יהיו תרומה על זו ונמצא דאית ליה תקנתא "דתחזי ליה", עכ"ד ע"ש. ויעו"ש בתוס' דהק' א"כ אמאי קתני במשנה (לא.) דאין מערבין "בטבל" הא ג"כ חזי לתקן ביה"ש ודומיא דכ' גבי "דמאי", וי"ל דאינו מועיל מה שראוי "לתקנו" אלא במידי דחזי השתא לשום אדם כגון תרומה דחזיא לכהנים וכו', עכ"ד תוס' יעו"ש.
וא"כ לפי"ז רש"י לק"מ, ושפיר כ' דאפשר "להישאל" על ה"תרומה", דנהי דע"י שישאל ע"ז יהפך ל"טבל" שאין מערבין בו, מ"מ אית ליה מעלה בהא דלפני שנשאל ע"ז חזיא לכהנים ובצירוף טעם זה שפיר מערבים בו, ומשא"כ "טבל" שכ' במשנה דאין מערבים בו ה"ט דלא חזיא לאכילה לאף אדם ואף לא לכהנים, וא"כ רש"י אתי שפיר בכל דבריו כדרכו בקודש, והבן בס"ד. ויל"ע במאירי בהשגתו הנ"ל על רש"י, דע"כ דמדהק' הגמ' בדעת "סומכוס" מ"ט אין מערבין בתרומה הא אפשר לישאל ע"ז "ולפרוש עליה ממקום אחר", א"כ כ"ש דלרבנן שמקילים יותר בעירוב דיועיל "שאלה" ע"ז ולא דמי "לטבל" שאין מערבין בו, וע"כ צ"ל דה"ט כש"כ תוס' דתרומה חזי עכ"פ לכהנים, וצ"ע במאירי. ורש"י אתי שפיר.
