הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "אמר רב... אמר רב..."; "משמיה"

עירובין ז ע"א

יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר, אמר רב יהודה אמר רב: מחלוקת בסרטיא מכאן וסרטיא מכאן ופלטיא מכאן ופלטיא מכאן. אבל סרטיא מכאן ובקעה מכאן, או בקעה מכאן ובקעה מכאן - עושה צורת הפתח מכאן, ולחי וקורה מכאן. השתא סרטיא מכאן ובקעה מכאן עושה לו צורת הפתח מכאן, ולחי וקורה מכאן, בקעה מכאן ובקעה מכאן מיבעיא? - הכי קאמר: סרטיא מכאן ובקעה מכאן - נעשה כבקעה מכאן ובקעה מכאן. ומסיים בה משמיה דרב יהודה: אם היה מבוי כלה לרחבה - אינו צריך כלום. –
אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה - דשמואל היא.
דאי דרב - קשיא דרב אדרב בתרתי. דאמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מבוי שנפרץ במלואו לחצר, ונפרצה חצר כנגדו - חצר מותרת ומבוי אסור. ואמאי? ליהוי כמבוי שכלה לרחבה! –
אמר ליה: אנא לא ידענא; עובדא הוה בדורא דרעותא מבוי שכלה לרחבה הוה, ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה ולא מידי. ואי קשיא משמיה דרב - תיהוי משמיה דשמואל, ולא קשיא מידי. השתא דאמר ליה רב ששת לרב שמואל בר אבא, ואמרי ליה לרב יוסף בר אבא: אסברא לך, כאן - שעירבו, כאן - שלא עירבו, דרב אדרב נמי לא קשיא, כאן - שעירבו בני חצר עם בני מבוי, כאן - שלא עירבו.

1.
רב יוסף מביא דין שאמר רב יהודה בשם רבו – רב, "אמר רב יהודה אמר רב".

לשון הגמרא:

יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא, ויתיב וקאמר, אמר רב יהודה אמר רב

מדוע לא נקבע הניסוח [כבדרך כלל במקרים דומים]: "אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר רב"?

2.
כנראה שכבר בפתיחת הנושא רב יוסף לא היה משוכנע שרב יהודה אמר זאת בשם "רב"!
משמע מכאן שהביטוי "משמיה" מעיד שלא לגמרי ברורה כל השתלשלות המסורת - מי אמר בשם מי.

2.1
יתכן שגם משמעות הביטוי "יתיב.. קמיה... ויתיב וקאמר" היא, שלא ברור למביא השמועה שהיא אמנם בוודאות כך נמסרה מבעל השמועה.

3.
אחר כך - "ומסיים בה" - מביא רב יוסף דין נוסף בשם רב יהודה. ורב יוסף לא ידע אם רב יהודה אמר את הדין בשם רב או בשם שמואל.

4.
וקשה: אולי רב יהודה אמר זאת בשם עצמו, לא בשם רב ולא בשם שמואל?

אלא, משמע מרש"י, שהיה צריך להיות דומה לניסוח בדין הראשון שרב יהודה אמר בשם רב.

5.
ונראה לומר: לגבי רב יהודה היה ידוע לרב יוסף שאמר את דבריו בשם אחד מרבותיו – "רב" או שמואל. ואולי עניין זה שרב יהודה בדרך כלל אמר את דבריו בשם אחד מרבותיו היה ידוע ומפורסם ומקובל היה לחכמים כולם ולא רק לרב יוסף בדין הספציפי הזה.

6.
אחר כך אומרת הגמרא שאביי אומר לרב יוסף, שדברי רב יהודה האחרונים הם בשם שמואל ולא בשם "רב". והוא לא אומר זאת מתוך ידיעה שקיבל במסורת [שהרי רבו היה רב יוסף], אלא מתוך כך שאם רב יהודה אמר בשם "רב" הרי שנוצרת סתירה בין שתי הלכות של רב עצמו.

7.
ושואלים הפרשנים [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קיג], מדוע חובה לומר שהיתה נוצרת סתירה בין שתי הלכות של רב, הרי ניתן לומר שיש מחלוקת אמוראים בדברי "רב".

8.
ויש לומר, מפני שבסוגייתנו רב יהודה הורה הלכה למעשה, ולכן צריך לומר שמתאים לשיטת שמואל כדי שלא תהיה סתירה בין דברי רב למעשה שעשה רב יהודה תלמידו [ובזה כנראה לא אומרים שיש שתי מסורות שונות בדברי רב].