חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר
עירובין נ-נו
1. באיזה עניין נזכר:
א. הצירוף הנדיר "סמוך עלי"?
ב. מפעל חלוקת מזון ע"י שתי משפחות במקום מסוים, ומהו המזון שחילקו?
ג. מפיבשת?
ד. ציפורי?
ה. המספר 400?
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. שבמשך שבועיים וחצי עשה חיל באנתרופולוגיה ובפסיכולוגיה, ומאידך גיסא – לפחות לכאורה - היה בעל הֶספק נמוך ביותר בלימוד?
ב. אשר תקנות משרד החינוך השתא היו מונעות ממנו לקבל הכרה בבית מדרשו?
ג. ששיקר כדי למנוע פגיעה בזולת?
ד. שספג בעיטה, בתוספת ציטוט מהתנ"ך, בתוספת דרשנות עליו?
ה. שהיה אנין טעם ומומחה ביין?
ו. שעיכב את אורחו מלשבת עד שיסביר לו פסוק בתורה?
ז. שסבל מבעיות קשב וריכוז והתגבר - ללא ריטלין?
3. מה המשותף ל:
א. מעברין – מאברין, מערת המכפלה, אמרפל, מלך מצרים?
ב. רבי אושעיא בריבי ורבי מאיר?
ג. אישה, תינוק, תינוקת?
4. מי אמר למי:
א. "גלילאה שוטה".
ב. "גלילי שוטה".
5. השלם:
א. "לא תנא ליה כר' יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה משום דר' יוסי ........... עמו".
ב. "לבן של ראשונים כפתחו של ......... ושל אחרונים כפתחו של .......... ואנו כמלא נקב ............ סידקית".
ג. "בני יהודה שהקפידו על ........... נתקיימה .............. בידם בני ........ שלא הקפידו על ............. לא נתקיימה ............ בידם".
ד. "... ב.... ......... יעסוק בתורה".
6. שונות:
א. עם כניסת השבת מתעוררת "שאלת חכם", שפתרונה מושתת על דיוק בהתנסחותו של הנביא ישעיהו. למה הכוונה?
ב. היכן בענייננו משתמעת חשיבות הלימוד השכלי–עיוני?
ג. ידועה הבדיחה על אודות היהודי שתדיר משיב על שאלה ב...שאלה (ובעצם, למה לא?...). היכן בענייננו יש ביטוי לעובדה זו?
ד. אליבא דרבא, מהי התכונה הבסיסית המהווה תנאי ללימוד התורה?
תשובות
1. באיזה עניין נזכר:
א. "רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא א"ל רבה לרב יוסף תהא שביתתנו תותי דיקלא ... א"ל לא ידענא ליה אמר ליה סמוך עלי", נ"א. 5 למעלה.
ב. "א"ר יהודה מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומא שהיו מחלקין גרוגרות וצימוקין לעניים בשני בצורת ובאין עניי כפר שיחין ועניי כפר חנניה ומחשיכין על התחום למחרת משכימין ובאין", נ"א: בהתרחבות.
ג. "אמרי ליה לרבי אלעאי הצפיננו היכן רבי אבהו (צפון) אמר להן נתייעץ במכתיר והנגיב למפיבשת", נ"ג: מתחת לאמצע העמוד.
ד. "...כגון רבי (אליעזר)בן פדת אמרו עליו על רבי (אליעזר) שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי", נ"ד: 3 מעל להתרחבות הראשונה.
ה. רבי פרידא נהג לשנות לתלמיד מסוים 400 פעם(!) את פרקו, ופעם אחת עשה זאת 800 פעם(!!!), נ"ד: 9 למטה.
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. " א"ר יוחנן י"ח ימים גידלתי אצל רבי אושעיא בריבי ולא למדתי ממנו אלא דבר אחד במשנתינו כיצד מאברין את הערים באלף... י"ב תלמידים היו לו לרבי אושעיא בריבי וי"ח ימים גידלתי ביניהן ולמדתי לב כל אחד ואחד וחכמת כל אחד ואחד", נ"ג. 3 מתחת להתרחבות.
ב. על פי תקנות משרד החינוך השתא, מוקצב לכל תלמיד בכיתה מרחב מזערי מתקבל על הדעת, עובדה שאינה עולה בקנה אחד עם עדותו של רבי יוחנן: "כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אושעיא היינו יושבין ארבעה ארבעה באמה". וכן כיו"ב בהמשך, נ"ג. 8 מתחת להתרחבות.
ג. רבי יהושע בן חנניה נמנע מלאכול את הפולים שהכינה לו בעלת האכסניה בשל הקדחתן על ידה. כדי להימנע מפגיעה בה הוא נימק את הימנעותו בכך, שכבר אכל לפני כן, נ"ג: בשליש התחתון.
ד. "ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה בטשה ביה אמרה ליה לא כך כתוב ערוכה בכל ושמורה אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך משתמרת ואם לאו אינה משתמרת", נ"ג: שורה אחרונה.
ה. "רבה בריה דרב יוסף בר חמא הוה ליה מלתא לרב יוסף בהדיה... אשכחיה לשמעיה דקא מזיג ליה כסא... אמר דמי האי מזיגא למזיגא דרבא בריה דרבי יוסף בר חמא", נ"ד. 11 למטה.
ו. "... א"ל (רב יוסף) לא תתיב אכרעיך עד דמפרשת לי הני קראי וכו' ", נ"ד. 8 למטה.
ז. תלמידו של רבי פרידא, שקלט את החומר רק אחרי ארבע מאות פעם, נ"ד: 9 למטה.
3. מה המשותף ל:
א. בארבעתם חלוקים רב ושמואל, נ"ג. גמ'.
ב. "רבי אושעיא בריבי בדורו כר' מאיר בדורו מה רבי מאיר בדורו לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו אף רבי אושעיא לא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו", נ"ג. בשליש התחתון של העמוד.
ג. "אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת", נ"ג: מתחת לאמצע העמוד.
4. מי אמר למי:
א. "... אמרו ליה (=אנשים) גלילאה שוטה חמר למירכב או חמר למישתי וכו' ",נ"ג: בהתרחבות.
ב. "רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד אמרה ליה גלילי שוטה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה היה לך לומר באיזה ללוד", נ"ג: 4 למטה.
5. השלם:
א. "לא תנא ליה כר' יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה משום דר' יוסי נימוקו עמו", נ"א. מתחת לשליש העליון.
ב. "לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית", נ"ג. מתחת לשליש התחתון.
ג. "בני יהודה שהקפידו על לשונם נתקיימה תורתם בידם בני גליל שלא הקפידו על לשונם לא נתקיימה תורתם בידם", נ"ג. 9 למטה.
ד. "חש בכל גופו יעסוק בתורה", נ"ד. 3 לפני ההתרחבות.
6. שונות:
א. "רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום לא יכנס דכתיב אם תשיב משבת רגלך רגלך כתיב", נ"ב: גמ' (ראשונה).
ב. "בני יהודה דגלו מסכתא (ראה ברש"י ל"א) נתקיימה תורתן בידם בני גליל דלא גלו מסכתא לא נתקיימה תורתן בידם", נ"ג. 4 למטה.
ג. "פעם אחת הייתי מהלך בדרך והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה אמרה לי תינוקת אחת רבי לא שדה היא זו אמרתי לה לא דרך כבושה היא אמרה לי ליסטים כמותך כבשוה", נ"ג: מתחת לשליש התחתון.
ד. ענווה: "רבא אמר לא בשמים היא לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים ולא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים", נ"ה. 5 למעלה.
המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]
