גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתס"א, מדור "עלי הדף"
מסכת עירובין
דף נג ע"א

"חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזירותיו" - נפקא מינה להלכה ולמעשה

ידועה מחלוקת רב ושמואל, שמקורה במכילתין (נג ע"א) בפסוק "ויקם מלך חדש על מצרים" (שמות א, ח), "חד אמר חדש ממש, וחד אמר שנתחדשו גזירותיו" וכו'.

כתב ה'תורת חיים' (בסוגייתנו): "יש לומר דנפקא מינה למקח וממכר, שהאומר לחבירו 'בית חדש אני מוכר לך', והוא ישן, אלא שסיידו וכיידו וציירו, עד שנראה כאלו הוא חדש, למ"ד 'חדש ממש' - המקח חוזר, דחדש ממש בעינן. ולמ"ד ש'נתחדשו גזרותיו' - המקח קיים, דכיון דנראה כאלו הוא חדש, אע"ג דלאו חדש ממש הוא, חדש קרינן ליה". דהיינו, כי למ"ד 'חדש ממש', התואר 'חדש' אינו כי אם בחדש ממש, ואם אינו כן - הגם שיש בו חידושים מסויימים ונראה כחדש, אי אפשר לתארו 'חדש', ואילו למ"ד 'שנתחדשו גזירותיו', גם אם אינו חדש ממש, אלא הדבר נראה כחדש בגין דברים שנתחדשו בו, שייך בו התואר 'חדש'. [ופשוט, שלגבי שאלה זו מדובר שהתנו ביניהם, שמשמעות דבריהם תהיה כמשמעות לשון התורה, כי אם לא כן, הרי לשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד, ואין להשוות ביניהן, ובפשטות - בלשון בני אדם משמעות 'חדש' היא חדש ממש (ראה 'תתן אמת ליעקב' סי' עד בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל)].

הגאון המהרש"ם מביא בתשובותיו (ח"ג סי' שנו) דברי התו"ח לגבי בגד ישן שנצבע מחדש - אם אבל בתוך י"ב חודש רשאי ללובשו, כי אם הצביעה גורמת שהבגד יחשב כבגד חדש אסור ללבשו, ואם אינו נחשב כבגד חדש מותר ללבשו (וע"ע 'דעת תורה' או"ח סי' תסח עוד נפ"מ לדינא).

בספר 'בן יהוידע' לבעל ה'בן איש חי' כתב עוד נפק"מ לדינא, והוא בדין חוזרי מלחמה, ככתוב (דברים כ, ה): "ומי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו", ושנינו במשנה (סוטה מג.): "רבי יהודה אומר אף הבונה בית על מכונו לא היה חוזר", וברש"י: "סתרו ובנאו במדה ראשונה אינו חוזר, דלאו חדש הוא הואיל ולא חידש להוסיף עליו". ובפשיטות, תנא קמא חולק על רבי יהודה בדין זה (ראה פיה"מ להרמב"ם שם). ובכן, כותב ה'בן יהוידע' שפלוגתתם תלוי' בהגדרת 'בית חדש' - חדש ממש, או גם בחידושים אחרים גם כן, וכלשונו: "דלמ"ד 'חדש ממש' סבירא ליה כרבי יהודא דבעינן 'חדש ממש', אבל סתרו וחזר ובנאו שחידש בניינו אינו חוזר, ולמ"ד חדש - 'שנתחדשו גזרותיו', סבירא ליה כתנא קמא, דחידש בניינו ואינו חדש ממש הרי זה חוזר".

עוד כתב שם הגאון ה'בן איש חי', כלפי דין נוסף בחוזרי מלחמה, והוא מה שנאמר (שם כד, ה): "כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר, נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח", ואיתא בגמרא (סוטה מד.): "תנו רבנן, 'אשה חדשה', אין לי אלא 'אשה חדשה', אלמנה וגרושה מנין, תלמוד לומר 'אשה' מכל מקום. אם כן מה ת"ל 'אשה חדשה', מי שחדשה לו, יצא מחזיר גרושתו שאין חדשה לו", ולכאורה קשה: "למאן דאמר דגם אם נתחדשו גזרותיו נקרא 'מלך חדש', אם כן למה מחזיר גרושתו אינו חוזר, משום דכתיב: 'כי יקח איש אשה חדשה', והלא גם זו נקראת 'חדשה', שחידש לקוחיה, דהא לשון חדש אינו משמע חדש ממש".

וכתב הבא"ח סברא לחלק בזה, כי "התם שאני, דאין ניכר חידוש בגוף האשה", כלומר, כי אמנם כן הוא, שיש כאן חידוש של לקוחים וקידושין, אבל באשה עצמה אין ניכר שום התחדשות בגופה, ושונה הוא מבנין בית חדש - כשיש חידוש בבניינו, הרי הדבר ניכר שנתחדש בו דבר.

אולם, הבא"ח תמה על כך, דאם כן גם כלפי 'מלך חדש' לא יעלה יפה דעת האומר: 'שנתחדשו גזירותיו', כי "חידוש גזירות אינו ניכר בגוף המלך", ולמה אם כן נתכנה פרעה כ'מלך חדש', בעוד שלא ניכר בו בפרעה שום חידוש, שהרי אין כאן כי אם חידוש גזירותיו.

ועל כך כתב: "ונראה לי בס"ד, כי שם מלך אינו שם העצם והגוף שלו, אלא הוא שם הממלכה שלו, וממלכתו היא הפועלת כל גזרותיו, ולהכי בעבור חידוש גזרותיו נקרא מלך חדש, כי החידוש ניכר בגוף ממלכתו שעושה בה גזרות חדשות בפועל, ודומה לזה 'בית חדש', דשם בית נאמר על הבנין, דאם אין בנין אינו נקרא בית אלא קרקע בעלמא, וכיון דנפל ובנאו ניכר בו חידוש הבנין, משא"כ מחזיר גרושתו, אין ניכר החידוש, אע"פ שעושה לקוחין חדשים" (ראה שו"ת 'הוד יוסף' סי' כג-כה).

ולסיום, הערה יקרה מהגאון מטשעבין זצ"ל (ראה קובץ 'ישורון' קובץ יד, עמ' קלט, הערות שרשמן בהיותו בגולה בסיביר ובבוכרה), דהנה מחלוקת רב ושמואל הובאה גם במדרש (שמ"ר א, ח), ושם ישנה שיטה נוספת: "רבנן אמרי, למה קראו 'מלך חדש', והלא פרעה עצמו היה, אלא שאמרו המצרים לפרעה בא ונזדווג לאומה זו. אמר להם, שוטים אתם, עד עכשיו משלהם אנו אוכלים, והיאך נזדווג להם וכו', כיון שלא שמע להם הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב 'ויקם מלך חדש'", ולפי שיטה זו נקרא פרעה 'מלך חדש', במה שהורידוהו מכסאו ג' חדשים, ונתמנה מחדש, ולא בגלל שנתחדשו גזירותיו. אכן לפ"ז תמוה, מדוע המחזיר גרושתו - אין אשתו נחשבת כאשה חדשה, הלא בזה לבד שהיתה מגורשת לתקופה מסויימת, ראויה היא שתהא נחשבת כ'אשה חדשה', שהרי אין צורך כלל לשום חידושים נוספים להיות ראוים להכלל בגדר 'חדשה'.

וכתב בדרך אפשר, דאכן משום הכי לא הובאה שיטה זו בגמרא, שהרי ההלכה נפסקה בגמרא הנ"ל שהמחזיר גרושתו, אין האשה נחשבת 'אשה חדשה', ואילו שיטת רבנן האמורה במדרש אינה עולה יפה עם פסק זה, וכאמור, ודוק.