|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח – כלב הבית
"דתניא: התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתן, ואין בני חמתן עולין לגדר. מאי טעמא? לאו משום דהני עבוד דקה והני לא עבוד דקה? כי אתא רב דימי אמר: טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן. ומאי התיר התקין. ומאי שנא שבת? דשכיחא בה שכרות. כי אזלי להתם נמי מטטרגי להו? כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח. השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר! כולי האי לא כייפי להו" (עירובין, סא ע"א).
פירוש: דְּתַנְיָא [שהרי שנינו בברייתא]: הִתִּיר רַבִּי שֶׁיְהוּ בְּנֵי גֶדֶר יוֹרְדִין בשבת לְחַמְּתָן, וְאֵין בְּנֵי חַמְּתָן עוֹלִין לְגֶדֶר. מַאי טַעְמָא [מה הטעם], לָאו [האם לא] מִשּׁוּם דְּהָנֵי עֲבוּד [שאלו בני גדר עשו] דַּקָּה, וְהָנֵי לָא עֲבוּד [ואלה בני חמתן לא עשו] דַּקָּה. ולכן בני גדר מודדים להם מן המחיצה הנמצאת בקצה העיר ונמצאת חמתן בתוך תחומה, בני חמתן שלא עשו מחיצה מודדים להם רק מבתיהם והקיצונים שביניהם, אין גדר בתוך תחומם. ומספרים: כִּי אֲתָא [כאשר בא] רַב דִּימִי אָמַר: לא מטעמי עיבור תחומין נאמר דבר זה אלא טַטְרוּגֵי מְטַטְרְגֵי לְהוּ [מכים ופוצעים היו] בְנֵי גֶדֶר את בְנֵי חַמְּתָן, וּמַאי "הִתִּיר" הִתְקִין. שלא היה כאן היתר מטעמי הלכה, אלא תקנה משום שלום הבריות שלא יגיעו לכלל קטטה. ושואלים: וּמַאי שְׁנָא [ובמה שונה] שַׁבָּת שהתקין בה תקנה זו, משום דִּשְׁכִיחָא [שמצויה] בָּהּ בשבת שִׁכְרוּת, שהכל סועדים בה כרצונם ויכולים להרשות לעצמם להרבות בשתיה יותר ויבואו לידי הכאה. ושואלים: כִּי אָזְלִי לְהָתָם, נַמִי מְטַטְרְגֵי לְהוּ [כאשר הולכים בני גדר לשם לחמתן, גם כן יפצעו אותם שם] את בני חמתן, ומה הועילה התקנה? ועונים על פי משל העממי: כַּלְבָּא בְּלָא מָתֵיהּ, שַׁב שְׁנִין לָא נְבַח [הכלב שלא במקומו, שבע שנים אינו נובח]. שאף שהכלב נובח על הכל כשהוא במקומו, כשאינו במקומו מפחד הוא ואינו נובח. אף בני גדר, כשהם מצויים בעיר אחרת אינם מעיזים כל כך. ושואלים: אם כן, יש לחשוש לסכנה הפוכה, הָשְׁתָּא נַמִי מְטַטְרְגֵי [עכשיו גם כן יכו] בְּנֵי חַמְּתָן לִבְנֵי גֶדֶר, שבני חמתן הם בעלי הבית וייפרעו מאורחים אלה! ומשיבים: בכל זאת כּוּלֵּי הַאי לָא כָּיְיפִי לְהוּ [כל כך אינם כפופים להם], ואף שעוברים דרך עירם, אינם מעיזים לנגוע בהם בפועל, ונמצא שאינם מגיעים להכאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על כלב הבית הקש\י כאן.
אופיו של הכלב הכנעני
הכלב הכנעני שונה משאר גזעי הכלבים באופיו הטיפוסי והיחודי הנובע מכך שחי והתפתח במשך דורות רבים באזורים פתוחים. העובדה שכלב זה קשור לנופים פתוחים גרמה לכך שממעטים לגדלו בסביבה עירונית וכיום ניתן למוצאו ככלב רועים בעיקר אצל הבדואים במרחבי הנגב. הכלב הכנעני מצטיין בתחושת טריטוריאליות מפותחת במיוחד. אמנם לכל גזעי הכלבים יש התנהגות טריטוריאלית ברמות שונות אך ברוב הגזעים היא מבטאת רכושנות בלבד ולא קשר לנחלה משל עצמם. זנים אחרים מגינים על חפציו ורכושו של בעליהם כאשר הכלב רואה בטריטוריה חלק מבעליו. לעומת זאת הכלב הכנעני מתייחס לאזור מגוריו ותכולתו כאל רכושו כאשר בעליו הוא רק חלק מתכולה זו. הוא לומד את גבולות נחלתו ושומר עליה ללא כל קשר לפעילות הבעלים. כלב כנעני החי בבית מתייחס למשפחתו האנושית כאל להקה ולעיתים מנסה לגלות מנהיגות כלפי אחדים מבני המשפחה. מסיבה זו, הכלב הכנעני הוא כנראה, כלב השמירה הטוב ביותר להגנה על אזור מוגדר כמו בית. כלבים מגדירים את רכושם על ידי סימון השטח בשתן, ופעולה זו שכיחה בקרב זכרים מכל הגזעים אולם, בכלבים הכנענים, הנקבות טריטוריאליות לא פחות מהזכרים וגם הן מסמנות את השטח בשתן. דפוס התנהגות זה נפוץ בכלבי הבר ונדיר בגזעים המבויתים.
ניתן להניח מתוך הקשר הסוגיה שהנביחה המוזכרת כאן היא חלק מהתנהגות תוקפנית ולא נביחה הנובעת מסיבות אחרות כמו פחד או תקשורת תוך מינית. למשל המובא בגמרא קיימת נקודת מבט נוספת: כאשר כלבים נמצאים בסביבה זרה הם מאבדים הרבה מבטחונם העצמי ומעדיפים "להוריד פרופיל" ובוודאי שלא יגלו התנהגות תוקפנית. לאחר "שבע שנים" כלומר לאחר תקופה של הסתגלות ותפיסת נחלה חדשה עשוי הכלב לחזור ולנבוח. הקשר בין "בטחון עצמי" ובין בעלות על נחלה הוכח במחקרים התנהגותיים רבים שנערכו במיני בעלי חיים שונים. התברר שבקרבות טריטוריאליים, בדרך כלל, מצליח בעל הנחלה להרחיק פולשים גם אם איננו חזק יותר מבחינה פיסית.
כלב כנעני צילום: Matilda
רשימת מקורות:
ויקיפדיה: "כלב כנעני". לעיון נוסף:בפורטל הדף היומי: בחינת מעמדם של הכלבים במקרא וספרות חז"ל – "וכי פודין את הקדשים להאכילן לכלבים".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|