הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "דאמרי תרוייהו"; "הרי אמרו"

עירובין  סז ע"א

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: נכרי, בית סאתים - אוסר, יותר מבית סאתים - אינו אוסר. וישראל, בית סאתים - אינו אוסר, יותר מבית סאתים - אוסר. בעא מיניה רבא בר חקלאי מרב הונא: פתוח לקרפף מהו?
אמר ליה: הרי אמרו, בית סאתים - אוסר, יותר מבית סאתים - אינו אוסר.
 

1.
הגמרא מביאה בעיה שהציג רבא בר חקלאי לרב הונא. ורב הונא השיב לו כמו דינם של רבה ורב יוסף.

2.
הניסוח של רב הונא הוא "הרי אמרו", ובפשטות כוונתו לדברי רבה ורב יוסף. ונשאלת השאלה הרי רב הונא היה רבם של רבה ורב יוסף וכיצד הסתמך על דבריהם?

3.
ראה ב"מתיבתא", הערה ו, שמסביר שבביטוי "הרי אמרו" כוונת רב הונא היא לחכמים קדומים יותר ולא לתלמידיו רבה ורב יוסף.

4.
ויש לשאול, מדוע דברי רב הונא מובאים בסוגייה אחרי דברי תלמידו - רבה ורב יוסף?

5.
ונראה להסביר בכמה אופנים:

5.1
בהחלט יתכן ולפעמים ה"רב" מביא את דעת תלמידיו. ולכן הדברים מובאים אחרי רבה ורב יוסף כי "רב הונא" מסכים לדברי תלמידיו.

5.2
יתכן ש"רב הונא" בסוגייתנו איננו "רב הונא" המקובל כתלמידו של "רב" ורבם של רבה ורב יוסף, אלא חי בדור יותר מאוחר, וממילא הסתמך על דעת קודמיו – רבה ורב יוסף:

5.3
להלן תולדות כמה חכמים בשם "רב הונא" – "אטלס עץ חיים" ו"פרויקט השו"ת":

6.
רב הונא - תנא בבלי בדור החמישי. ריש גלותא דבבל, בזמנו של רבי. רבי אמר לרבי חייא שאם יעלה ר"ה לא"י, יושיבו למעלה ממנו, כי ר"ה משבט יהודה מצד האב, ורבי רק מצד האם [כלומר מיוחס יותר מרבי]. ר"ה מת בחיי רבי והביאוהו לא"י לביתו של רבי (ירו', כלאים פ"ט ה"ג). נראה, שתוספות מתכוון לרב הונא זה, ששמואל שאל ממנו (חולין דף י"ג ע"א תד"ה: בעא).

7.
רב הונא - גדול אמוראי בבל בדור השני. חי למעלה משמונים שנה (מו"ק דף כ"ח ע"א). נפטר בשנת ד' נ"ו (296) ("אגרת רב שרירא גאון"). תלמידו המובהק של רב (שבת דף קכ"ח ע"א). לאחר פטירת רב נתמנה לראש ישיבת סורא ומלך 40 שנה ("אגרת רב שרירא גאון"). היה הראש בבבל. רבים מתלמידי רב באו לפניו אחרי פטירת רב, כגון: רב חלבו (יבמות דף ס"ד ע"ב), ר' חייא בר אבין (קידושין דף נ"ח ע"א) ורב גידל בר בנימין (ב"ב דף ל"ט ע"ב). אחר פטירת ר' יוחנן בשנת ד' ל"ט (279) היו גם ראשי ארץ ישראל כפופים לו: "רבי אמי ורבי אסי כהני חשובי דא"י מיכף הוו כייפי ליה" (גיטין נ"ט ע"ב). רבי אלעזר בן פדת החשיב עצמו קטן מרב הונא (ב"ב קכ"ה ע"א). היו לו 800 תלמידים, ו - 13 אמוראים היו משמיעים את דבריו לתלמידים הרבים שהיו סביבו (כתובות ק"ו ע"א). ר' יוסף היה תלמידו המובהק (סוכה י"א ע"א), וכן רבה (עירובין י"ז ע"א) ורב ששת (כתובות ס"ד ע"ב) ובנו רבה בר רב הונא (ברכות נ"ג ע"ב). רב חסדא היה תלמיד חבר שלו (יבמות פ"ג ע"ב ד"ה: אמרי). היה חכם גדול, ורבא ביקש שיזכה לחכמתו של ר"ה (מו"ק כ"ח ע"א). היה חסיד גדול, ופעם אחת כאשר נהפכו לו רצועות התפילין, צם 40 תעניות (מו"ק כ"ה ע"א). בתחילה היה עני מרוד, ורב בירכו והעשיר (מגילה כ"ז ע"ב). כשנפטר העלו את ארונו לא"י, וקברוהו במערת קברו של רבי חייא ובניו (מו"ק שם). את מקומו מילא רב חסדא ("אגרת רב שרירא גאון").

8.
רב הונא - אמורא בבלי בדור השלישי - הרביעי. עלה לא"י (ירו', ר"ה פ"ב ה"ב). תלמידו המובהק של ר' ירמיה (זבחים דף ע"ה ע"ב). קיבל מר' חייא בר אבא (מו"ק כ' ע"א). מסר בשם רב הונא א' (ירו', גיטין פ"א ה"ב) ובשם רב יוסף (ירו', סוכה פ"ג ה"ד). היה חברו של חזקיה (זבחים שם). בימיו התרבו הגזירות בא"י (בשנת ד"א קי"א - 351), והוא הסתתר במערה עמוקה, ולאור הנר הבחין בין יום ולילה - כשאור הנר מבהיק - לילה, וכשהיה עמום - יום (ירו', פסחים פ"א ה"א).

9.
רב הונא - אמורא בבלי בדור הששי - השביעי. תלמידו של רב אשי שאל ממנו (שבת דף ס' ע"ב) והקשה לו (ע"ז דף ס' ע"ב), ושקיל וטרי עמו (שם מ"ה ע"א).

10.
אם נאמר שבסוגייתנו מדובר על "רב הונא" (שמובא בסעיף 8 או בסעיף 9) מובן שחי אחרי רבה ורב יוסף והכל מיושב.

11.
הערה נוספת: הביטוי "דאמרי תרוייהו" בפשטות מעיד על שני חכמים שפעמים רבות הם חלוקים זה על זה ובדין שבסוגיה מסויימת הם בדעה שווה. אולם מדוע יש להדגיש זאת? יתכן שהכוונה היא שהדין שאומרים השניים איננו שלהם עצמם, אלא הם קיבלו מרבותיהם הקודמים, ולכן אינם חלוקים. לפי זה גם אם מדובר ברב הונא שבסעיף 7 לעיל שהיה רבם של רבה ורב יוסף הרי שיתכן שרב הונא מתכוון לומר "שהרי אמרו" על אותם חכמים קדומים שגם רבה ורב יוסף למדו מהם!
זה עונה גם על השאלה מדוע רב הונא מוזכר אחרי תלמידיו [בהנחה שמדובר ברב הונא שבסעיף 7]: הוא מציין שכבר לפני רבה ורב יוסף נאמר דין זה, כלומר, "עורך הגמרא" סידר את דברי רב הונא אחרי דברי רבה ורב יוסף כדי ללמדנו שרבה ורב יוסף הם אמרו "הרי אמרו" – בשם רבותיהם הקודמים אף לרב הונא.