פרויען למדנית / הרב פנחס וויליגער
עירובין צו ע"א
מסכת עירובין (דף צ"ו ע"א) דתניא מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים, די בן איש חי אין זיין ווינדערליכען ספר בן יהוידע ערקלערט אונז פארוואס זי האט אנגעטוהן תפילין ער ברענגט א מדרש שוחר טוב אופן פסוק בתורת ה' חפצו אמר ר' אלעזר אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע רוצין אנחנו לידע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, א"ל הקב"ה קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאלו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה, עכ"ל. וויבאלד א פרוי האט ניט קיין ידיעת התורה און זי האט ניט קיין צייט צו לערנען דערפאר האט זי אנגעטוהן תפילין כדי צו האבען די שכר ווי זי וואלט געווען יגיעה בתורה יום ולילה עכ"ל.
באמת'ן טרעפען מיר אויך פרויען וואס זיינען געווען גרויסע למדנית ווי די באבע פון די מהרש"ל ווי ער ברענגט אין זיין שו"ת מהרש"ל סימן כ"ט הרבנית מרת מרים נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים, וישבה באוהל, וילון לפני', ואמרה הלכה לפני בחורים, אויך די פרוי פון די גרויסע גאון ר' שאול מאמסטרדם איז געווען א גרויסע למדנית זי האט מפרש געווען דאס וואס שטייט אין במדבר (ל"ו י"א) ותהיינה מחלה תרצה וחגלה לנשים פירש"י כאן מנאן לפי גדולתו זו מזו בשנים, ונישאו כסדר תולדתן, ובכל מקרא מנאן לפי חכמתן, האט זי פארשטייטש אז ווען די בנות צלפחד זיינען נאך געווען בחורות האבען זיי געהאט צייט צו לערנען דערפאר מנאן לפי חכמתן אבער נאך זיי האבען שוין חתונה געהאט האבען זיי שוין ניט געקענט לערנען דערפאר מנה אותן לפי שנותיהן.
די הייליגע אבני נזר ברענגט אין שו"ת אבני נזר או"ח סימן ל"ח א פסק הלכה אופן סמך וואס זי מאמע האט עם געפרעגט א קשיא, די גרויסע גאון רשכבה"ג ר"ר העשיל פון קראקא'ס שניר די פרוי פון זיין זין הרב ר' שאול ז"ל האט געהייסן אסתר אין זי איז געווען אזא גרויסע למדנית אז מען פלעגט איר רופען אסתר מן התורה, פארציילט מען א מעשה אז אמאל זיינען געקומען אנשים חשובים אויף א באזוך צו די ר' שאול, ווען זיי זענען אנגעקומען איז זי אויפגעשטאנען און אריינגעגאנגען אין קאך אריינברענגען עסן לכבוד די חשוב'ע אורחים, האט זיך איינער פון די געסט אנגרופן, דער אסתר מן התורה האט געוואלט מקיים זיין די ואנכי הסתר אסתיר פני, האט זי גענטעפרט איר כוונה איז געווען והסתרתי פני מהם והיה לאכול (דברים לא)
אויך אין צייטען פון די תנאים טרעפען מיר וואס די גמרא ברענגט עטליכע פלעצער אין ש"ס אויף ברוריא בת ר' חנניא בן תרדיון די פרוי פון ר' מאיר וואס איז געועון גדולה בתורה, אין ווי די גמרא פארציילט אין מס' פסחים (דף ס"ב ע"ב) שברוריא הוות גמרא ג' מאות שמעתתא ביומא דסיתווא מתלת מאה רבוותא, אויך אין תוספתא דכלים פרק (בבא מציעא) משנה ג', קולטרא רבי טרפון מטמא, וחכמים מטהרין, וברוריא אומרת שומטה מן הפתח זה, ותולה בחבירו בשבת, כשנאמרו דברים לפני ר' יהושע אמר יפה אמרה ברוריא.
הרב פינחס וויליגער מח"ס נופת צופים ושמחת בחגך מונטריאל קאנאדא
תרגום:
מסכת עירובין (דף צו ע"א) דתניא מיכל בת כושי הייתה מנחת תפילין ואף חכמים לא מחו אותה, הבן איש חי בספרו הנפלא בן יהוידע מסביר לנו מדוע היא ענדה תפילין הוא מביא מדרש שוחר טוב על הפסוק 'תורת ד' חפצו' אמר ר' אלעזר אמר ישראל לפני הקב"ה רבש"ע רוצין אנחנו לידע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, א"ל הקב"ה קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאלו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה, עכ"ל כיון שלאישה אין ידע בתורה ואין לה זמן ללמוד, אז היא ענדה תפילין על מנת לקבל תגמול כמו שהייתה בתורה יום ולילה.
למעשה, אנו פוגשים גם נשים שהיו תלמידות חכמות גדולות כמו סבתו של המהרש"ל כפי שמביא בשו"ת המהרש"ל סימן כ"ט שהרבנית מרת מרים נ"ע תפסה ישיבה כמה ימים ושנים, וישבה באוהל, וילון לפני', ואמרה הלכה לפני בחורים,
גם אשתו של הגאון הגדול ר' שאול מאמסטרדם הייתה מלומדת גדולה היא פירשה את מה שכתוב במדבר (ל"ו י"א) ותהיינה מחלה תרצה וחגלה לנשים פירש"י כאן מנאן לפי גדולתו זו מזו בשנים, ונישאו כסדר תולדתן, ובכל מקרא מנאן לפי חכמתן, היא הסבירה שכשבנות צלפחד עדיין לא היו נשואות היה להם זמן והם הספיקו ללמוד ולכן מנאן על פי חכמתן, אך לאחר שהתחתנו הן כבר היו לא יכול היה ללמוד התחילו לספור אותם לפי שנותיהם.
האבני נזר מביא בשו"ת אבני נזר או"ח סימן ל"ח פסיקה על סמך קושיא שאמו שאלה אותו,
הגאון הגדול רשב"ג ר' העשיל מקרקוב אשתו של בנו, הרב שאול ז"ל, נקראת אסתר. היא הייתה כל כך מלומדת שכינתה אותה אסתר מן התורה. מספרים שאנשים חשובים הגיעו פעם לבקר את רבי שאול כשהם הגיעו, היא קמה ונכנסה למטבח להביא אוכל לכבוד האורחים החשובים, אמר אחד האורחים, אסתר מן התורה רצתה לקיים את הפסוק ואנכי הסתר אסתר פני, היא שמעה זאת והיא ענתה שהיא התכוונה לקיים פסוק אחר 'והסתרתי את פני מהם והייתי לאכול' (דברים לא)
גם בזמני התנאים אנו מוצאים כי הגמרא מביאה מספר מקומות בש"ס על ברוריה בת ר' חנניא בן טרדיון אשתו של ר' מאיר שהיתה גדול התורה, כשהגמרא מספרת במס' פסחים סב ב שברוריא הוות גמרא ג' מאות שמעתתא ביומא דסיתווא מתלת מאה רבוותא, גם בתוספתא דכלים פרק (בבא מציעא) משנה ג', קולטרא רבי טרפון מטמא, וחכמים מטהרין, וברוריא אומרת שומטה מן הפתח זה, ותולה בחבירו בשבת, כשנאמרו דברים לפני ר' יהושע אמר יפה אמרה ברוריא.
הרב פינחס וויליגער מח"ס נופת צופים ושמחת בחגך מונטריאל קאנאדא
