הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: משנה וברייתא / "מאן תנא אהלות" / "מאן תנא עירובין"
עירובין עט ע"א
ואפילו בסתמא? והתנן: בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו - בטל. ביטלו - אין,
לא ביטלו - לא. אמר רב הונא: מאן תנא אהלות - רבי יוסי היא. אי רבי יוסי - איפכא שמעינן ליה. דתניא, רבי יוסי אומר: תבן ואין עתיד לפנותו - הרי הוא כסתם עפר ובטל, עפר ועתיד לפנותו - הרי הוא כסתם תבן ולא בטיל! - אלא אמר רב אסי: מאן תנא עירובין - רבי יוסי היא. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: טומאה אשבת קרמית? הנח איסור שבת, דאפילו ארנקי נמי מבטל איניש. רב אשי אמר: בית אחריץ קא רמית? בשלמא חריץ - למיטיימיה קאי. אלא בית למיטיימיה קאי?
1.
הגמרא מקשה ממשנתנו על משנה במסכת אהלות.
2.
שאלה: בדרך כלל לא מקשים סתירה בין שתי משניות בביטוי "והתנן" אלא על ידי הביטוי "ורמינהו". אלא יש לומר שכאשר מדובר על שתי משניות שכל אחת מהן היא "סתם משנה" הרי שהקושיה היא על רבי יהודה הנשיא שקבע שתי משניות סותרות, כשלמעשה הלכה צריכה להיות ככל אחת מהן בפני עצמה על פי הכלל שהלכה כסתם משנה.
3.
תוספות מסכת עירובין דף עח עמוד ב:
והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל - כך היא הגירסא בכל הספרים וכן פירש ר"ח
ור"י אומר דההיא משנה במסכת אהלות (פט"ו משנה ז) ואין כתוב שם תבן אלא עפר או צרורות ולא גרס נמי התם וביטלו בטל והכי איתא התם בית שמילאהו עפר או צרורות וביטלו וכן כרי של תבואה או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן ואפילו טומאה בצד כלים טומאה בוקעת ועולה טומאה בוקעת ויורדת
והש"ס מביאה בקוצר וכן דרך הש"ס בכמה מקומות
ואין לומר דהך דמייתי
היא ברייתא דאין להביא ברייתא כיון שיכול להביא המשנה ומה שאומר בפ"ק דסוכה (דף ד.) תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן אף על גב דבמתני' דאהלות לא איירי רבנן מידי בתבן מ"מ מכל שכן דעפר שמעינן דבעי ביטול והא דפשיטא ליה תבן וביטלו הוה מיעוט לרבנן שפיר שמעינן מכל שכן דכרי דתבואה דמהני ביטול והא דקאמר התם עפר סתם מחלוקת רבי יוסי ורבנן הוה מצי למימר נמי עפר ואין עתיד לפנותו דבהא נמי פליגי רבנן ואמרי דלא בטיל אלא אם כן ביטלו ואין עתיד לפנותו לאו היינו ביטלו כדמוכח התם אלא משום רבי יוסי נקט עפר סתם ולא חש להאריך ולמינקט תרוייהו.
תוס' מציין שציטוט המשנה בסוגייתנו איננו מדוייק כי במשנה במסכת אהלות לא כתוב תבן אלא עפר ועוד.
עונה תוס' שזה מקובל בש"ס, שהגמרא מצטטת משניות "בקוצר" [=לא במדוייק].
3.1
כמו כן מעיר תוס' נקודה חשובה: הרי ניתן לומר שהציטוט הוא מברייתא ולא ממשנה, אלא שלא הגיוני שהגמרא תביא בסוגייתנו ברייתא כאשר היא יכולה להביא משנה [אמנם בניסוח שונה קצת מהברייתא אבל מדובר על אותם עקרונות דין].
4.
תרוץ רב הונא: המשנה באהלות היא כשיטת רבי יוסי, והכוונה היא, שמשנתנו היא כללית וסתומה והיא דעת "רבים", ואילו המשנה ב"אהלות" – למרות שגם היא "סתם משנה" - היא דעת יחיד של רבי יוסי [ואין הלכה כמותה?]
4.1
מניין לגמרא שאותה משנה היא דעת רבי יוסי דווקא?
4.2
רש"י מסכת עירובין דף עט עמוד א:
ר' יוסי היא - משום דאיירי בה ר' יוסי, כדאמרינן לקמן נקיט לה.
לפי רש"י הגמרא ידעה [ממסורת בעל פה] שרבי יוסי אמר דין כלשהו על אותה משנה וכנראה מדובר על משנה זו. זאת אומרת שלפי רש"י לא מדובר שברור לגמרא על סמך מקור כלשהו שזוהי דעת רבי יוסי.
4.3
תוספות מסכת עירובין דף עט עמוד א:
מאן תנא אהלות ר' יוסי היא - אף על פי שלא היה יודע ברייתא זו דקא מייתי יודע היה שרבי יוסי דיבר על ההיא משנה דאהלות וכי האי גוונא איכא בפרק קמא דיומא (דף יד:) גבי מאן תנא תמיד ר"ש איש המצפה היא.
מפשט דברי תוס' משמע שסובר כרש"י.
4.4
גם בעל "דורות ראשונים" [כרך א עמוד 82] מציין שמדובר שרבי יוסי שנה משנה זו בלבד ולא את כל מסכת אהלות, לעומת, למשל, מסכת תמיד שכולה היא כרבי שמעון.
4.5
בסדר עולם רבה", א, עמוד 9, נאמר שהכוונה היא [כך נראה להבנתי] שרבי יוסי הוא זה שהיה הראשון שעסק במסכת אהלות.
4.6
וכן בספר "מר קשישא" לרב בכרך, עמוד קעב, אומר ש"סתם תנא" של מסכת אהלות הוא רבי יוסי – על סמך סוגייתנו.
5.
יש אומרים שרב הונא לא היה בקי כל כך בברייתות.
5.1
ויש אומרים שלרב הונא היתה גירסא שונה בברייתא שלפיה אמר את דבריו.
6.
הגמרא מקשה שמצינו שרבי יוסי סובר להיפך
7.
הגמרא חוזרת בה ומגיעה למסקנה שסוגייתנו – המשנה בעירובין היא לפי רבי יוסי.
8.
יוצא, אפוא שכל מה שנאמר לעיל על רבי יוסי ומסכת אהלות לא מתקבל בסופו של דבר.
9.
בכל אופן נראה לומר, שאמנם לפי כמה הסברים לעיל יתכן שעדיין ניתן לומר שגם מסכת אהלות היא לפי רבי יוסי - בעיקר אם נסביר שהכוונה היא שבדרך כלל גם משניות באהלות הן כרבי יוסי אלא אם כן יש הוכחה אחרת.
וכמו כן ברור שדברי הגמרא לגבי מסכת עירובין, שהיא כרבי יוסי הכוונה היא רק למשנתנו ולא לרוב המסכת!
