מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם מקיימים מצות מזוזה בכל עת
פסחים ד ע"א
א"ר משרשיא מזוזה חובת הדר היא וכו'. ופירש"י לפי שהיא משמרתו וכו'.
והנה נר' דכשמונח לאדם "מזוזה" על פתח ביתו ה"ה מקיים בזה מצוה בכל עת ושעה ולא רק בשעת קביעתו לפתח. וכן מדוייק בתוס' בב"ק (נו:) בד"ה בההיא שכ' דסברא הוא דדוקא ה"עוסק" במצוה פטור מן המצות ולא רק כשעכ"פ "מקיים" מצות דאטו אדם שיש לו תפילין בראשו ומזוזה בפתחו יפטר מן המצות וכו' ע"ש וע"כ דהוי מצוה בכל רגע שמונח שם. וכ"כ הרא"ה שם בשטמ"ק כתוס' ע"ש. וכ"כ הריטב"א בסוכה (כה.) כתוס' ע"ש. וכן עי' בס"מ תפילין (סי' כז') ובפי' דהגרח"ק שליט"א דדייק מהתם דכל רגע שיש לו מזוזה בפתחו מקיים מצוה. וכן דייק שם מהירושלמי בס"מ מגילה שכ' דמזוזה נוהגת בשבתות ויו"ט עכ"ד ע"ש.
אולם לכאו' מהירושלמי לא מוכח, דיעו"ש שנחלקו אמוראים בעני שיכול לקנות רק תפילין או רק מזוזה איזה מהם קודם, שמואל אמר מזוזה קודמת שכן היא נוהגת בשבת ויו"ט ומשא"כ תפילין דלא נוהגת אז, וכתב הקרבן העדה בזה"ל, שכן וכו' כשיש לו בית אחר אסור לדור בבית שאין בו מזוזה בשבת עכ"ל, וא"כ אפשר דאכן לא "מקיים מצוה" במה שיש לו מזוזה בפתחו ומש"כ דנוהגת בשבת היינו דאף אז אסור לדור בבית שאין בו מזוזה אך לאו דוקא שמקיים מצוה, ושמא דוקא "קביעתה" הוי מצוה ולא אח"כ, ודו"ק.
והנה יעוי' בקידושין (לד.) דמזוזה ומעקה וכו' הוי מצ"ע שאין הז"ג. ויעוי' באבנ"ז באו"ח (סי' תנט') דס"ל דמצוה שא"א לעשותה בשבת נחשב זמ"ג, וע"ש שהוכיחו מפ"ק דכריתות (ז:) יעו"ש, וה"נ ס"ל להגר"י אסהד בשו"ת יהודה יעלה יור"ד (סי' רעט') גבי כתיבת ס"ת דלכן נשים פטורות ממצוה זו מדאסור לקובעו בש"ק, וכן יעוי' באתוון דאורייתא להגרי"ע [בכלל כב'] באריכות בזה, [ודלא כש"כ הגרעק"א בח"ג (תשובה יז') דודאי דאין "איסור שבת" מחשיבו לז"ג ע"ש, וכ"כ הטורי אבן במגילה (כ:) בד"ה וכ"ת אפי' ע"ש, והמהרי"ט בחי' לקידושין (כט.), ועוד, ואכמ"ל]. ויל"ע לאבנ"ז ודעימיה אמאי נחשב "מזוזה" מצ"ע שאין הז"ג הא לכאו' א"א לקובעו בשבת. אלא מוכח כנ"ל דאכן בכל רגע שיש לו מזוזה על פתחו מקיים מצוה וא"כ אף בשבת מקיים המצוה שמונח לו על פתחו ולכן נחשב דאינו ז"ג. ודומיא דמש"כ המהרי"ט בקידושין שם דאע"פ דא"א לעשות מעקה בשבת אפ"ה לאו ז"ג הוי כיון "שמצותן נוהגת אחר עשייתן לעולם אף בשבתות ויו"ט לאו זמ"ג" עכ"ל, והיינו דכל עוד שיש לו מעקה בביתו מקיים מצוה [ובנוסף לדכ' שם "דאיסור שבת" לא מחשיבו לזמ"ג]. ועד"ז אי' בשו"ת שבו"י ח"ב (סי' קז') גבי מעקה [בסוגריים שם] יעו"ש, וא"כ ה"נ י"ל במזוזה דלכן לאנ"ז נחשב לאו ז"ג, וא"כ מוכח כנ"ל.
אולם נר' דאינו מוכח, די"ל דאכן אפשר לקבוע מזוזה אף בשבת וכגון שיתחבנה בתוך הקיר ולא ע"י מסמרים שעכ"פ יהיה "קבוע" בקיר דלכאו' אף מדרבנן מותר לעשותו בשבת ועי' ביור"ד (סי' רפט' ס"ד) כיצד קובעה וכו' או יחפור בה חפירה ויקבענה בה וכו' ע"ש. ולכן נחשב לאו ז"ג דאכן מותר לעשותו בשבת ויו"ט. ולפי"ז ליכא ראיה מהירושלמי שם במגילה, די"ל דמש"כ דנוהגת בשבת ויו"ט דאף אז אפשר לקבוע מזוזה באופן המותר אך לא שמקיים אז למצותה בדמונח על פתחו, ודו"ק. אולם מו"ר הגרח"ק שליט"א אמר לי דאינו כן אלא אסור לקבוע מזוזה בשבת בכל גוונא. ועל קו' א' אמר דהא ליכא שום איסור לדור בבית שאין בו מזוזה, ואע"פ שחייב לקובעו מ"מ איסור ליכא אם דר שם, ודלא כש"כ הקרה"ע, וע"כ דהבי' מדאיכא מצוה בכל רגע שמונח שם, עכ"ד. ולפי"ז א"ש ראייתו מהתם.
וכן יעוי' בפי' "פרשה סדורה" עמ"ס מזוזה להגרח"ק שליט"א [באות סו'] דהביא לשד"ח שדן אם מותר להכניס המזוזה לשפופרת בשבת דשמא אסור משום "מתקן", והסיק דמותר ואין בזה מתקן משום שמותר לדור בבית שאין בו מזוזה, והוכיחו השד"ח מהירושלמי במגילה שם שכ' דנוהגת בשבת ויו"ט והיינו שאף אז מותר לקובעה. וכתב ע"ז הגרח"ק, דליכא ראיה מהתם דהא הכוונה שם דגם בשבת מקיים מצות מזוזה במה "שמונח על פתחו" ולא שאפשר לקובעו אז, עוד תמה שם למה לא יהיה אסור לקובעו משום "מוסיף על הבנין" שהרי מבטלו שם, עכ"ד.
אולם י"ל דכמו דליכא ראיה מהתם דמותר לקובעה אז ה"נ ליכא ראיה דהוי מצוה בכל רגע שמונח שם דאפשר דהיינו שאכן מותר לקובעה אז. ושמא מדאשכחן בס"מ תפילין שם דמדוייק דאכן הוי מצוה בכל עת א"כ ה"נ י"ל דכן הבי' בירושלמי, אך אכתי אינו "מוכח" משם דהוי מצוה בכל עת.
