סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"במה אמרו"; הלל ושמאי

פסחים ב ע"א

משנה. אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה.
ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות
 

 

1.
המשנה מציינת ביטוי של "ובמה אמרו..." כלומר היא מתייחסת למקור תנאי ממקום אחר.

2.
ראה בפרשנים [מובא ב"מתיבתא"], שמדגישים שרש"י מסביר שמדובר על המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי בסיפא של המשנה.

3.
וכמובן שקצת קשה, מדוע המשנה לא הקדימה את המחלוקת עצמה להסבר של "במה אמרו".

4.
אולי מפני שחשוב למשנה להדגיש את העיקרון הכללי שמובא ברישא של המשנה [ושל המסכת כולה], והעיקרון הזה שייך גם לשתי הדעות במחלוקת שבסוף המשנה.

5.
אולם חשוב לומר את ההסבר האחר והידוע של ספר הכריתות:

6.
של"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי:

צח. כתב הכריתות (חלק ח' שער ב' סימן נח, צ'): אף על פי שרבי סידר המשניות, סדורות היו המשניות קודם לכן, אלא שסתם הלכתא. וראיה לדבר, מדאמר רבי יוסי בסוף כלים (פ"ל מ"ד) אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה, והוא היה קודם רבי.

המשניות עצמם היו "סדורות" לפני תקופת "רבי". כנראה, שכוונתו היא שתוכן המשניות היה ידוע, אלא ש"רבי" קבע "סתם משנה" להלכה.
כלומר, "רבי" שינה את מבנה המשנה באופן שהלכה תהיה כפי ה"סתם משנה".

6.1
ועשה זאת בשני אופנים:

6.1.1
או שהשמיט את שם התנא שאמר את תוכן כל המשנה, ובכך מוגדרת המשנה כ"סתם משנה" שהלכה כמותה.

6.1.2
או שהשמיט את שם התנא שאמר את אחת הדעות במשנה וקבע את אותה דעה כ"תנא קמא" שמשמעותה כ"סתם משנה" כדי לקבוע שהלכה כאותו "תנא קמא".

7.
המשך דברי השל"ה:

ולא שנה רבי אלא אם כן היה הדבר ההוא מוסכם לכמה חכמים שהיו עמו, דהא תניא בריש סנהדרין דף ג' (ב), דיני ממונות בשלשה, רבי אומר בחמשה, ולא הזכיר רבי דבריו במשנה מטעמא דפרישית.

וכך תמצא דברי רבי בכמה ברייתות שאינם במשנה,

פעולותיו של "רבי" [כנראה מתכוון לכל האמור לעיל בסעיף 6] נעשו על דעת "כמה חכמים". לכאורה מדובר ב"בית דינו" של "רבי" [שזיהויים לא ברור]. וההוכחה לכך מכך שיש משניות שסתמן לא כדעת "רבי" עצמו שמובאת בברייתא מסויימת.

7.1
הוא מביא הוכחה לאמור לעיל

וכן מצינו סתם דלא כוותיה, מפני שרוב החכמים הסכימו כך, כדאיתא בריש שבועות דף ד' (א), רבי בשבועות נסיב לה כרבי עקיבא, וליה לא סבירא ליה.

8.
המשך דבריו:

צט. וכתב עוד הכריתות, בחלק ד', שער א' (סימן יא): שקודם רבי היו ת"ר סדרי משנה, ובא רבי וקצר.
וזה ששנינו בריש פסחים דף ב א: (ובמה) [ולמה] אמרו שתי שורות במרתף, ולא מצינו במשנה דידן ששנה קודם לכן שתי שורות במרתף, אלא לשון משנה שקודם רבי היא, ששם היו שונים שתי שורות במרתף.

בימי התנאים היו סדרי משניות קדומות לפני הסידור של רבי יהודה הנשיא, ושם היתה משנה שבה היה הדין של "שתי שורות".

8.1
ולא ברור האם באותה משנה היה כתוב כמו בסיפא של משנתנו, ואם אמנם כן, חוזרת הקושיה מדוע "רבי" לא הקדים את הסיפא לפני הביטוי "במה אמרו".

9.
רק נעיר שהפרשנים מציינים לספר הכריתות, אולם שם מובא רק הקטע הבא:
ספר הכריתות ימות עולם שער א:

יא. ואתחיל לפרש זמן עמידת התנאים מהלל ומשמאי שהם המקבלים, והמקבלים מהם עיקר אנשי המשנה
כי עד ימיהם היו שש מאות סדרי משנה ומימיהם נתמעטה התורה מפני הגלות ולא תקנו כי אם ששה סדרים מהם:

ואולי עניין זה בדבריו, שמימי הלל ושמאי "נתמעטה התורה" רמוז במשנתנו, שבה מוזכרים בית הלל ובית שמאי [אמנם שונה מ"הלל" ו"שמאי"], ומשנתנו היא זו שרומזת, שהלל ושמאי צמצמו את היקף המשניות! 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר