הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"בדותא היא"; "חכמים"=רבי מאיר?; "רבה ורבא"

פסחים י ע"ב- יא ע"א

משנה. רבי יהודה אומר: בודקין אור ארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור. וחכמים אומרים: לא בדק אור ארבעה עשר - יבדוק בארבעה עשר, לא בדק בארבעה עשר - יבדוק בתוך המועד, לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד. ומה שמשייר יניחנו בצינעא, כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו.
...
אלא: רבי יהודה נמי אם לא בדק קאמר, והכא בהא קמיפלגי, מר סבר: מקמי איסורא - אין, בתר איסורא - לא, גזירה דילמא אתי למיכל מיניה. ורבנן סברי: לא גזרינן. ומי גזר רבי יהודה דילמא אתי למיכל מיניה? והא תנן: משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוקי ירושלים שהם מלאים קמח וקלי.
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף יא עמוד א
שלא ברצון חכמים (הן עושין), דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: ברצון חכמים היו עושין. ולא קא גזר רבי יהודה דילמא אתי למיכל מיניה! –
אמר רבא: שאני חדש, מתוך שלא התרת לו אלא על ידי קטוף - הוא זכור. אמר ליה אביי: תינח בשעת קטיפה, טחינה והרקדה מאי איכא למימר? - הא לא קשיא; טחינה - ברחיא דיד, הרקדה - על גבי נפה.
אלא הא דתנן: קוצרין בית השלחים ושבעמקים אבל לא גודשין, ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר? - אלא אמר אביי: חדש - בדיל מיניה, חמץ - לא בדיל מיניה.
אמר רבא: דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא, דרבנן אדרבנן לא קשיא? דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא - כדשנינן. דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא; הוא עצמו מחזר עליו לשורפו, מיכל קאכיל מיניה?
רב אשי אמר: דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא; קמח וקלי תנן. הא דרב אשי בדותא היא; התינח מקלי ואילך - מעיקרא עד קלי מאי איכא למימר? וכי תימא על ידי קיטוף כדרבא - אלא קוצרין בית השלחין ושבעמקים, ואוקימנא כרבי יהודה מאי איכא למימר? אלא דרב אשי בדותא היא. 

1.
רש"י מסכת פסחים דף יא עמוד א:

דרבנן אדרבנן לא קשיא - בתמיה, דלא משנית אלא לר' יהודה, והא דרבנן נמי קשיא, דבמתניתין לא גזרינן, והתם קתני שלא ברצון חכמים - דמשמע דגזר ר' מאיר דהוא מבני פלוגתיה דילמא אתי למיכל.

רש"י מגדיר את ה"וחכמים אומרים" במשנתנו [בדף י עמוד ב] כ"רבי מאיר"! ועל פי זה הגמרא מקשה מרבי מאיר במשנה שבראש העמוד.

2.
גם רבנו חננאל מסביר:

והא דתנינן במתניתין בלשון חכמים, הוא רבי מאיר, קשיא דר"מ אדר"מ

3.
בכל אופן נראה שבדברי רש"י יש עניין מיוחד: הוא לא אומר ש"חכמים" במשנה הכוונה ל"רבי מאיר" [כמו שמשמע ברבנו חננאל] אלא הוא מתכוון לומר, שרבי מאיר במשנה שבראש העמוד צריך להתאים לדברי רבי מאיר עצמו שכנראה היה אחד החכמים שכלול ב"וחכמים אומרים" שבמשנתנו לעיל בדף י עמוד ב.

3.1
כלומר, היתה קבוצת חכמים שחלקה על רבי יהודה במשנתנו, ורבי מאיר עצמו היה אחד מחברי הקבוצה. לכן רש"י אומר "דהוא מבני פלוגתיה", כלומר, כל פעם שנאמר שחכמים חולקים על רבי יהודה אזי רבי מאיר נכלל ביניהם, כי הוא נחשב כבעל מחלוקת עיקרי של רבי יהודה!

ויש לשאול האם זה גם להיפך!!!

4.
כמו כן יש להעיר שבדיון על המשנה בסוף דף י עמוד ב הגמרא מכנה את "חכמים" שבמשנתנו כ"רבנן".

בדרך כלל "תנא קמא" נחשב או כרבי מאיר="סתם משנה" או כחכמים, ולכן בדרך כלל פוסקים כ"תנא קמא" סתמי.