פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"מי שיש לו קרקע עולה לרגל ומי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל"
פסחים ח ע"ב
כמה טעמים אמרו בענין זה מאורי החסידות. בשם הגה"ק בעל החידושי הרי"ם אמרו (מובא ב'שפתי צדיק' לנכדו הרה"ק רבי פנחס מנחם מפילץ, שבועות אות עז), שהענין "לפי ברגל יש עליה לנפשות ישראל וצריך כל אחד לבטל עצמו ומאודו להדבק באור פני מלך חיים וקרקע נקראת בתורה הקדושה אחוזה - שאדם אחוז בה ולכך צריך לעשות פעולה פשוטה לעלות למקום הקודש ולעזוב כל הונו ויתרחק מהם, ועל ידי זה יוכל להגיע להעליה ששייכת לו. ומי שאין לו קרקע יוכל בביתו גם כן להבטל ולהרגיש מהארת החג.
*
ב'שם משמואל' (פרשת בלק) ביאר בשם אביו הגה"ק האבני נזר על הפסוק "כי הכיתני זה שלש רגלים", שאמרו במדרש "רמזה לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים". שיש להבין למה רמזה לו דוקא מצוה זו. וביאר האבני נזר שהמצוה הזאת של עליה לרגל "היא היפוך מהות אומות העולם הרשעים כבלעם וכדומה כי אף שרוצים גם כן קרבת אלקות, מכל מקום אינם רוצים להניח מעשיהם המכוערים וישראל הם היפוך זה. וזה מורה מצות עולי רגלים שהפקיר כל אחד ואחד הונו ורכושו ועלה לירושלים ליראות פני השכינה וזה הוא עיקר מצוות עליית רגלים. ועל כן כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל". והיינו שטעם הדבר הוא הפקר כל הנכסים, וזה אינו שייך במי שאין לו נכסים.
*
בדרך אחרת מביא ב'פרדס יוסף' (פרשת כי תשא), "ודהרתי מענין זה אריכות בי"א טבת תרצ"ו עם האדמו"ר מוה"ר יחזקאל (שליט"א) הי"ד זצוק"ל מאסטראווצא ואמר לי דצריך טעם למה מי שאין לו קרקע פטור מראיה וכי מי שהוא עני יפטר ממצוה ורק אם יש לו קרקע אף אם הוא מכת הפחותים יתחייב במצות ראיה? רק מי שיש לו קרקע והולך לדרך רחוק לירושלים ובביתו הכל הפקר, ראיה שמבטל עצמו לגמרי לעבודא הבורא ומוכח דכונתו לשם שמים במצות ראיה וקרבן פסח.
ואף שהתורה הבטיחתו ולא יחמוד וכו' ולא יהיה שליטה לשום בן אדם וחיות ממה שיש לו בביתו כמובא במדרש, אך על זה איפוא צריך להיות בעל בטחון גדול, להניח הכל בביתו ולילך למרחוק זמן רב. ומדעשה כן ראיה שכונתו לשם שמים. אבל מי שאין לו קרקע, אין הוכחה שכוונתו לשמים שאין ירא שיקחו ויגזלו ממנו בביתו דהא אין לו כלום ומשום הכי פטור מראיה וקרבן פסח".
