מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי
פסחים יד ע"ב - טו ע"ב
"מתניתין באב הטומאה דאורייתא וּולד הטומאה דרבנן, דמדאורייתא טהור מעליא".
אוקימתא זו צריכה ביאור, הלא מהתורה טהורה התרומה לגמרי, וכיצד התירו חכמים לטמאהּ בידים? אמנם האיסור שגזרו שלא לאוכלה הוא בשב ואל תעשה, אולם לטמאהּ בידים הוא בקום עשה! והביא רש"י בדף יד ע"א: "מוזהרין אנו לשומרה בטהרה, דכתיב (במדבר יח, ח) [וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ] אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי", ובירושלמי מסכת חלה פ"ג ה"ב מבואר שזהו איסור תורה.
אלא שלמדו במסכתות מועד קטן דף ה ע"א ויבמות דף כא ע"א: "(ויקרא יח, ל) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי - עשו משמרת למשמרתי", הרי שגזירות חכמים לא די שהן מבוססות על מצוות התורה, וממילא – אתי דאורייתא ודחי דאורייתא, אלא שנקראות גם הן משמרת – גם הגזירה עצמה בכלל 'מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי', שנצרכת היא לצורך שמירת אכילת התרומה בטהרה.
