הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"לאו אדעתיה" - אמורא ידע מה שהתנא "טעה"

פסחים טו ע"ב

הפיגול והנותר והטמא, בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת, ובית הלל אומרים: נשרפין כאחת. ואי סלקא דעתך רבי מאיר מדברי רבי יהושע קאמר - אמאי מהדר ליה רבי יוסי מדרבי חנינא סגן הכהנים? – 
אמר ליה רב נחמן: רבי יוסי לאו אדעתיה, דהוא סבר: רבי מאיר מדרבי חנינא סגן הכהנים קאמר ליה, ואמר ליה: אנא מדרבי יהושע קאמינא. ואמר ליה: ואפילו לרבי יהושע נמי אינה היא המדה, דהא מודה רבי אליעזר ורבי יהושע ששורף זו בפני עצמה וזו בפני עצמה...

1.
רב נחמן השיב לרבא, שרבי יוסי לא הבין את דברי רבי מאיר...

2.
פני יהושע מסכת פסחים דף טו עמוד ב

בגמרא אמר ליה רב נחמן רבי יוסי לא אדעתיה דהוא סבר ר"מ מדרבי חנינא כו'. ולכאורה יש לתמוה דכיון דר' יוסי הכי הוי סבר בדר"מ מאן לימא לן דקושטא דמילתא לאו הכי הוא,
דמי איכא מידי דר' יוסי לא הוי ידע ואמוראי דלעיל הוי ידעי.

ואף שמצינו כיוצא בזה בפרק בתרא דר"ה דף ל' ע"ב) גבי הרחוקים מותרים אלא שגם שם העליתי ליישב לנכון ע"ש.
ועוד דכאן קשה יותר כיון דר' יוסי בר פלוגתיה דר"מ הוי ור"מ קאמר מדבריהם למדנו, היאך לא הוי ידע ר' יוסי מדברי מי איירי ר"מ.
וכבר עלה בלבי ליישב ע"פ שיטת הירושלמי שהבאתי בסמוך דר"מ ור' יוסי בהנך תרתי מתני' דחבית פליגי דלר' יוסי לא הוי שמיעא ליה הך דחבית בתרייתא, אלא שכבר כתבתי דבסוגיא דהכא לא משמע הכי.

והנלע"ד ליישב בזה דהא דקאמר ר"מ מדבריהם למדנו היינו משום דכשהיו עוסקים בבית המדרש בעדותן של ר' חנינא ור"ע היו עוסקין ג"כ בהך דר"מ ור' יוסי דהיינו למאי דפרישית לעיל [דף י"ד ע"ב ד"ה בתוד"ה והתם] דעיקר מילתא אי שרי להוסיף טומאה על טומאה בקדשים או לא לא למדנו אלא מתרומה דכתיב ואני נתתי לך את משמרת תרומותי וא"כ עדותן של ר"ח ור"ע ופלוגתא דר"א ור' יהושע חדא מילתא היא, ...

ה"פני יהושע" שואל: כיצד יתכן שאמורא אומר שהוא יודע להסביר את דברי התנא רבי מאיר טוב יותר מהסברו של התנא רבי יוסי חברו של רבי מאיר.

3.
והוא עונה, שדברי רבי מאיר נאמרו כשהיו עוסקין בבית המדרש [של רבי יוסי ורבי מאיר] בעדותו של רבי חנינא סגן הכהנים [כמובא במשנתנו] ובאותו הזמן עסקו גם במחלוקת נוספת שהיתה ביניהם [רבי מאיר ורבי יוסי] אם מותר לשרוף תרומה טהורה עם הטמאה בערב פסח... ואילו דברי ריש לקיש ובר קפרא נאמרו כפי מסקנת הסוגיא במסכת בכורות ששתי המחלוקות בין רבי מאיר ורבי יוסי לא עוסקות באותו עניין...

3.1
כלומר, סוגיה אחת נאמרה ב"שלב ראשון" של הדיון בין התנאים עצמם, וסוגיה אחרת מסבירה שאותם תנאים אחר כך שינו את הסבר עצמם, וסוגייתנו היא – כפי שאומר ריש לקיש בשם בר קפרא - כהסבר החדש בדברי רבי מאיר ורבי יוסי, כלומר, האמוראים ידעו שדברי התנאים עברו שינויים על ידי התנאים החולקים עצמם.

4.
בכל אופן, מדברי ה"פני יהושע" נמצאנו למדים עיקרון חשוב, שיכולות להיות סוגיות שונות בש"ס שמסבירות מה היתה מחלוקת תנאים מסויימת, והאמוראים בסוגיה אחת מסבירים את מחלוקת התנאים לפי דברי סוגיה אחרת.

עיקרון זה מנוצל רבות על ידי חוקרי התלמוד. [ראה גם אצל "הלבני", פסחים, עמודים שיח-שיט]

5.
ונראה להעיר: ריש לקיש אמר את דבריו "משום" בר קפרא. בר קפרא חי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, והיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, ולכן מתאים לריש לקיש למסור משמו מה באמת היתה מחלוקת התנאים - רבי מאיר ורבי יוסי - בדור שלפני רבי יהודה הנשיא.