הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"קשיא"; "הלכתא גמירי לה"
פסחים יז ע"ב
אמר רב פפא: אפילו למאן דאמר טומאת משקין דאורייתא - משקי בית מטבחיא הלכתא גמירי לה. אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: ואלא הא דאמר רבי אליעזר: אין טומאה למשקין כל עיקר, תדע, שהרי העיד (יוסף) +מסורת הש"ס: ]ר' יוסי[+ בן יועזר איש צרידה על משקי בית מטבחיא דכן. ואי הלכתא גמירי לה - מי גמרינן מינה? אמר ליה רבינא לרב אשי: והא רבי שמעון, דאמר טומאת משקין דאורייתא, דתניא, רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לכלים - טהורין, לאוכלין - טמאין. והכא קאמר (רבן) +מסורת הש"ס: [רבי]+ שמעון: בכלים - טמאין, בקרקע - טהורין. ואי הלכתא היא - מה לי בכלים מה לי בקרקע? קשיא.
1.
רש"י מסכת פסחים דף יז עמוד ב:
הלכתא גמירי לה - מסיני, דלא מיטמאו.
רב פפא סובר שהמשקים שבעזרה הם טהורין מפני שכך היא הלכה למשה מסיני.
2.
רש"י מסכת פסחים דף יז עמוד ב:
קשיא - גרסינן,
הא דרב פפא לאו מילתא היא,
וכי אמרה - לאו אדעתיה,
ולא היה זכור למשניות הללו.
והגמרא מקשה על דבר רב פפא ומסכמת ב"קשיא".
רש"י מסביר את ה"קשיא":
2.1
הגירסא היא "קשיא". רש"י כנראה מתכוון לומר שלא גורסים "תיובתא" אלא דווקא "קשיא".
2.1.1
או אולי כוונת רש"י היא לשלול את האפשרות שלא גורסים בכלל, לא "קשיא" ולא "תיובתא", אלא, ללא סיומת כלל.
2.2
דברי רב פפא נדחים לחלוטין
2.3
רב פפא טעה בדבריו
2.4
רב פפא שכח את המשניות [ברייתות] שמהן מוכח בניגוד לדבריו.
3.
ויש לשאול כמה שאלות מרכזיות:
3.1
הרי ידוע שבדינים שהם הלכה למשה מסיני אין מחלוקת, ואם כן, כיצד הגמרא מסכמת ב"קשיא", כלומר שלא היתה כזאת הלכה למשה מסיני, שאומרת שמשקים בעזרה טהורין בגלל הלכה למשה מסיני.
3.2
לפי רש"י שמסביר שרב פפא טעה ודבריו נדחים לגמרי, מדוע באמת לא נאמר בגמרא לשון של "תיובתא" שמשמעו הוא דחיית הדברים לחלוטין.
3.3
מדוע הרמב"ם בכל זאת פסק כרב פפא!
4.
וראה פרטי הדברים ב"מתיבתא", הערה ח:
4.1
רבנו חננאל באמת טוען שאם הסיומת היא "קשיא" הרי שדברי רב פפא לא נדחו לגמרי [ויש כמה ספרים ידועים שמיישבים בכל מקום בש"ס שבו מסתיימת קושיה בביטוי "קשיא"], ולכן הרמב"ם יכול לפסוק כרב פפא.
ראה על "קשיא" גם בדף הקודם דף טז.
5.
וראה בהרחבה על "קשיא" ועל "תיובתא" ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים רצה-רצו.
6.
ונראה להוסיף: באותם מקרים ש"קשיא" היא דחיה סופית כנראה שמדובר בביטוי "קשיא" ששובץ בגמרא על ידי "עורך הש"ס"/"עורך הגמרא", וכאשר הביטוי "קשיא" איננו דחיה מוחלטת של הדעה המוקשית, אזי יש לומר שאת הביטוי "קשיא" אמרו חכמים באותו בית מדרש מקומי-נקודתי שדן בסוגיה עצמה.
7.
כיצד באמת נחלקו על "הלכה למשה מסיני" [לפי פשט דברי רש"י]? ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רצד, שלא נחלקו האמוראים בסוגייתנו אם אמנם היתה הלכה למשה מסיני שעברה מדור לדור, אלא נחלקו האם דינו של יוסי בן יועזר מבוסס על "הלכה למשה מסיני", ובאמת לא ידעו בוודאות אם דינו הוא מתוך הלכה למשה מסיני או מתוך סברא.
8.
ואולי ניתן לומר בפשטות, שגם הביטוי "הלכתא גמירי לה" לא בהכרח משמעו "הלכה למשה מסיני" כדברי רש"י, אלא הכוונה היא שהיתה לחכמים [בסוגייתנו – לרב פפא] מסורת שכך הוא הדין אבל ניתן לחלוק על מסורת זו .
