סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 834
 

"יוצאין בפסח בסריקין המצוירין"

פסחים לז ע"א

הרמ"א בשו"ע סי' ש"מ סעי' ג' אומר: "אסור לשבור עוגה שכתוב עליה כמין עוגיות אע"פ שאינו מכוין רק לאכילה דהוי מוחק". שואל על כך המגן אברהם: צריך עיון, שא"כ אפי' כתובים עליו צורות יהיה אסור שהרי הצר צורה חייב משום כותב, וא"כ המוחקה נמי חייב (משום מוחק), ומדוע הרמ"א אוסר רק לשבור עוגה שיש בה אותיות, היה עליו לאסור גם עוגה שיש עליה פרחים או עגולים וכו'. מצטט המ"א בשם הר"ש הלוי: "דווקא כשכותבים על העוגה אותיות מדבר אחר אז נאסר, אבל כשהכתיבה היא מהעוגה עצמה שרי, ולכן אוכלים העוגות שיש עליהם ציורים, משום שהציורים על העוגות הם בדרך כלל בצורה כזו של דפוס או בידים מעצם העוגה, ולא כמו אותיות שכותבים על העוגות אותיות מדבר אחר, ובזה יש איסור של מוחק".

הגאון בעל החזו"א בסי' ס"א מביא מקור מפתיע של הר"ש הלוי "האמרינן בפסחים לז. דיוצאים בפסח בסריקין", הרי שאין בזה משום מוחק. הגמ' דנה בענין מצות מצוירות וכפי שאומר התוס' רבינו פרץ שיש עליהם צורות דגים חיות ועופות, יש שאופים כדי לנאות את המצות. השאלה היתה: האם השהיה של אותם אופים ליצור את הצורה על המצה אין בה משום חשש חמוץ, והגמ' מביאה ברייתא: "תנו רבנן - יוצאים בסריקין המצוירים בפסח". להלכה אמנם נפסק: שאין לעשות סריקין המצוירים, כדי שלא יבואו להשהות את הבצק וחלילה להחמיצו, אבל כאשר כבר אפו מצה עם סריקין המצוירים ואין בה חשש חימוץ, אפשר לצאת ידי חובת מצה במצה זו. כידוע לצאת ידי חובה במצה המדובר בהכרח בליל יום טוב בו אנו מחוייבים לפחות לאכול כזית מצה, שהרי בשאר ימי הפסח אין חובה לאכול מצה ולא שייך לומר יוצאים ידי חובה, מתייחסת אם כן הברייתא האומרת: שיוצאים ידי חובה בסריקים המצוירים על ליל יום טוב, אילו היה איסור לאכול עוגה עליה יש צורות , משום מוחק, כיצד א"כ אפשר לצאת ידי חובת מצה בליל פסח, במצה כזו שכאשר אוכלים אותה עוברים על איסור מחיקה, ומוכח שאין איסור בדבר.

לפי הר"ש הלוי מתבארים הדברים היטב: אותם צורות המצוירות על הסריקין הרי הם מתוך הבצק עצמו, הם אינם מדבר אחר וזוהי סיבת ההיתר, החזו"א עצמו מוסיף הסבר נוסף: "ויותר נראה דצורה על הלחם לא חייל עליה שום צורה אלא זהו תמונת הפת".

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)